רחוב שינקין בתל אביב
רחוב שנקין בתל אביב הוא מבחינות רבות תל אביב עצמה, לטוב ולרע.
הרחוב המנומנם הזה באופן יחסי, התעורר לפני כעשרים שנה אל תוך עוצמות של שינוי שסימלו יותר מהכול את השינוי שחל על החברה הישראלית כולה ועל תל אביב בפרט.
מעוד רחוב תל אביבי טוב בשכונה טובה, שכלל בעיקר אוכלוסיה ותיקה ובעלי חנויות ישנות מאד, אבל שום סיבה טובה לבוא ולבקר בו, הפך הרחוב הזה לסוג של שדרות הראמבלס הישראליות בתוך שנים ספורות.
הגורם הראשוני לשינוי ברחוב היה, התרוקנותו והתרוקנות הרחובות הסמוכים, מדירייו הותיקים כמעט בבת אחת. [הם פשוט הזדקנו מאד וזה קורה לכולם אין מה לעשות בנדון].
בבת אחת נוצר במקום שפע של דירות פנויות להשכרה במחירים שהיו אטרקטיבים מאד לתחילת שנות השמונים בהשוואה לאיזורים אחרים מבוקשים יותר בתל אביב. האיזור התמלא בתוך שנים ספורות בצעירים, מרביתם לא תל אביבים אלא אנשי הפריפריה אשר שנקין היה תחנתם הראשונה בעיר הגדולה.
השינוי הדמוגרפי של אוכלוסיית הרחוב, היה גם שינוי תפיסתי של עידן של פתיחות חברתית גדולה יותר ושל הצהרה על רצון לחיות את החיים הטובים עם הרבה פחות מודעות פוליטית והרבה פחות סגירות, בעיר הליבראלית ביותר בארץ: תל אביב.
בשנים הראשונות הפך המקום אבן שואבת לאמנים, יוצרים ובעלי מקצועות חופשיים בעיקר אשר צבעו את המקום בצבעים של חופש ושיחרור שהיו זרים לתל אביב עד לאותם ימים, לפחות בעוצמות בהם הוצג ברחוב, דרך מופעי רחוב מזדמנים, נגני רחוב, אמני קעקועים ועוד.
אט אט נפתחו ברחוב חנויות חדשות החל ממעצבים צעירים, סדקית, בתי קפה אופנתיים ועוד. כולם התקיימו במשך זמן מה בכפיפה לחנויות הותיקות של פעם. מכאן ועד הפיכתו של הרחוב לרחוב המדובר ביותר בישראל הדרך היתה קצרה.
שנקין בימי שיש בצהריים הפך לאטרקציה לאומית, שכולם היו חיביים להיות נוכחים בה ורחוב של יפים, יפות והרבה מאד פנים שביקשו להתענג על השמש התל אביבית ועל מגוון החנויות והאווירה המיוחדת שהיתה במקום.
"האוזן השלישית" שמאז כבר עברה משם, "קפה כזה" שנכנס לפנתאון הסלנג העברי ועוד מקומות רבים שנשאו נס של תל אביביות נהנתית צעירה ומשוחררת מאד הפכו את המקום לאטרקציה אמיתית ושיטוט לאורכו [הרב יחסית] היה באמת סוג של חוויה משחררת במיוחד, שהודיע על הגעתו של סוף שבוע העבודה המיוחל.
עם הזמן נסגרו החנויות הוותיקות לחלוטין ואת מקום תפסו כמעט כל המותגים האפשריים בארץ בתחום האופנה. כל מחסן שכוח אל הפך לפוטנציאל השכרתי של אלפי דולרים בחודש עבור בעליו וחלק מן היחוד של הרחוב של שילוב הישן עם החדש פג ועמו פג גם הקסם. מרבית סוחרי הרחוב הישנים פשוט גילו שעדיף להם להשכיר את החנויות למותגים שעמדו בתור לשטחי מסחר בו מאשר להמשיך לנהל את החנויות הזעירות שלהם בעצמם.
שנקין עדיין מציע חווית בילוי וקניות יחודיים אבל בעיקר בימי החול, בהם הוא שומר על ארשת פנים רגועה יחסית של רחוב רגיל. ועד דיירים חזק של אנשי הרחוב שמר על אופיו כרחוב מגורים, ובלייני העיר נלאצו לגלות ממנו שכן כל המקומות נסגרים בו בשעה אחת עשרה בערב בדיוק, וביום שבת הוא חוזר להיות רחוב שקט ודומם. באופן פארדוכסאלי היו אלו הדיירים של הרחוב עצמו אשר הצליחו להציל ולשמר חלק מן הצביון היחודי של הסביבה ודווקא בזכות התעקשותם על שעות פתיחה הגיונית של העסקים וסילוק מקומות בילוי כגון פאבים ודיסקוטקים, שהפריעו לחיי התושבים ולמען האמת אף פגעו בצביונו היחודי של הרחוב.
העיריה נכנעה ובסופו של דבר היא נצמדת כבר במשך כמה שנים טובות לקו העיקש של דיירי הרחוב והרחובות הסמוכים המבקשים לשמר את סביבית המגורים הנעימה שבה הם חיים. השכירויות בו כבר לא זולות יותר, ואווירת האוטנטיות נעלמה כמעט לגמרי, אבל באופן מסתורי הרחוב מציע עדין מצליח לפרוש את כל מה שהיא תל אביב דרך טיול ועצירה בחנויות או בגינה הממוקמת במרכזו.
אם יש לכם תייר שלא ראה מעולם את תל אביב, שנקין ביום שישי בצהריים הוא הפיתרון המושלם. אתם עצמכם, לכו ביום אחר ותרגישו את הקסם.
דרוגי-גולשים
מגוון חנויות אופנתיות עם מבחר טוב
עבר שיפוץ רציני
בעיקר פוזה
פעם זה היה המקום
רחוב שינקין איבד מעט מקסמו
אם נמאס לחפש בגדים במקומות אחרים...
אם תל אביב זו מדינה אז רחוב שינקין הוא עיר הבירה
דברים שניתן למצוא שם עדיין:
גרה בשניקין שותה בקפה תמר
תמיד כיף בשינקין
רחוב לנשים ולפאשיניסטים.
גרה בשנקין שותה בקפה תמר
אין על שנקין ביום שישי בבוקר/צהריים!
רחוב מומלץ לשופינג ובתי קפה.
עמודים