חבל הבשור

מתי בפעם האחרונה התרגשתם מריחות, טעמים, צבעים, אדמה, אופק, משאיות ענק עמוסות גזר ותפוחי אדמה, לצד בתי גידול של תבלינים ופרחי נוי?
אם הילדים שלכם חושבים שמקור הירקות והפירות הוא מרשתות השיווק, אל תתעצלו וקחו אותם ל"דרך השדות", ציר תיירותי חקלאי בחבל הבשור ופיתחת שלום - פסיפס של מרחבים פתוחים, התיישבות וחקלאות.

נתיב הטיול מציג למטיילים את העולם שמאחורי הירקות, הפירות והפרחים שנמצאים על המדפים. כאן תלמדו כי לסברס יש קוצים, רוקט זה שם של ירק לסלט, שהאננס לא גדל על עצים וחיטה קוצרים ולא קוטפים. הוצאת תפוחי אדמה או בטטות זאת לא עובדה קלה ומיון בצל בשדה מאפשר תנובה מרשימה. יש עגבניות שרי שגדלות במנהרות ותותי-שדה התלויים בגובה של מטר. יש חסה בשלל צבעים ושדות ענקיים של בוטנים, צנונית, גזר גמדי ועוד המון המון ירקות ושאר מטעמים.

המסלול:

אנו נתחיל את מסלולנו משער הכניסה ל[[קיבוץ צאלים]]. נפנה מערבה (ימינה) בדרך אל כיוון גבולות. נעבור בשדות חקלאיים רבים. חממות הפרחים והירקות, השורות הישרות הזרועות בוטנים או העגלות העמוסות גזר כתום בוהק – מכל עבר נראים סימניה של החקלאות. "דרך השדות" עוברת במרחבים פתוחים של שדות פלחה ושלחין; תפוחי אדמה, בטטות, גזר, בוטנים, חיטה ועוד. כשמתקרבים למושבים משתנה הנוף החקלאי לחממות, בתי צמיחה (גידולים המכוסים ברשת) וחלקות גידול קטנות יותר של ירקות, פרחים וצמחי תבלין.

קצת לפני הכניסה למצפה גבולות נעלה ל[[מצפור נוף]]. ומשם נמשיך כ- 1.5 ק"מ מדרום ל[[קיבוץ גבולות]] אל [[מצפה גבולות]], שבו שכנו מייסדי היישוב. האתר, הבנוי מלבני בוץ, שוחזר ע"י קק"ל והמועצה לשימור אתרי התיישבות. יש בו מוזיאון פעיל המשחזר את ימיו הראשונים של היישוב.
המצפה, כאמור, הוקם במסגרת עליית שלושת המצפים בנגב בשנת 1943, יחד עם בית אשל ורביבים. מטרת המצפים הייתה להוות חוד חלוץ להתיישבות בנגב ולשמש כתחנות לניסיונות אגירת מים, חקלאות וברור האפשרויות ליישוב הנגב.

משם עומדות בפנינו מספר אפשרויות: אפשר להמשיך בנסיעה ב"דרך השדות" אל היישובים אוהד וצוחר, ומשם אל כביש 232. או ממצפה גבולות (ברכב 4X4) אל בית הביטחון הנטוש אל היישוב ניר יצחק, או להמשיך ליישובים תלמי יוסף, פריגן, שדי אברהם, דקל, אבשלום, יבול ויתד – יישובי חבל שלום .