יער המלאכים שחריה

אם אתם מחפשים בין העצים "מלאכים" – אז טעיתם! היער נקרא על שמה של מעברת שחריה והוא ניטע בשנת 1956 ביוזמת קק"ל על ידי תושבי המעברה, בתרומתה של קהילת יהודי לוס אנג'לס, ומכאן גם שמו. (אנג'לס בעברית – מלאכים).

המסלול:

יער המלאכים-שחריה עשיר בבתי בד, גתות יין, מצפורי נוף, שלל פריחות ופסלי אמנות שהינם גם מתקני טיפוס וגלישה לילדים, ומותאמים, בין השאר, גם לנכים.

דרך יער ראשית (מסומנת בירוק) - הדרך מסתעפת מכביש בית גוברין - קריית גת (כביש 35). היא חד סטרית וסלולה לכל אורכה. הדרך מקיפה את היער במסלול טבעתי וחוזרת לנקודת המוצא. בתחילה הדרך עוברת בחניון עמק החרובים וממשיכה לבית היערן, שלידו הקימה קק"ל את החניון המרכזי ביער ומגדל תצפית. מהחניון המרכזי הדרך ממשיכה לחניון הנופש הפעיל. אחר כך היא מגיעה למצפור הצופה דרומה, והיא מסיימת את המעגל ליד הכניסה ליער.

דרך קדם (מסומנת באדום) – הדרך מסתעפת דרומה (ימינה) מדרך היער הראשית סמוך לחניון עמק החרובים. כמאה מטרים במעלה הדרך הקימה קק"ל חניון גדול. מעבר לחניון נמצא כבשן סיד שהעניק לחניון את שמו.
כבשן סיד הוא בור חפור באדמה ומדופן באבנים, שבו שרפו אבני גיר כדי להופכן לסיד. עומקו כ- 6 מטרים וקוטרו כ- 4 מטרים. בסיד טייחו בורות מים כדי למנוע חלחול. כאשר הכבשן פעל, נבנה מעל לבור מבנה דמוי כיפה מאבן ובתוכו הניחו את אבני הגיר המיועדות לשריפה. בחלל הבור הסיקו את חומר הבעירה, שאותו החדירו דרך פתח מיוחד. הבעירה בכבשני סיד נמשכה בין 6-3 ימים, בהתאם לגודל הכבשן. כאשר הכיפה החלה להאדים, היה זה אות כי הגיעה השעה להפסיק את אספקת חומר הבעירה. אז סתמו את פתח ההסקה והמתינו כמה ימים להתקררות הכבשן, פירקו את הקירות והוציאו את התוצר - "סיד שרוף".
הדרך ממשיכה בשולי היער ומעניקה נקודת מבט לעבר תל מרשה והרי חברון, מגיעה לחורבת כרוע ומשם מתחברת שוב לדרך היער הראשית.

שביל בית הבד (מסומן בשחור) – במדרון הצפוני של היער, הפונה אל נתיב האופניים, התגלו שרידי בית בד. השרידים כוללים את אבני המפרכה – אבנים גדולות ומרשימות, בצורת מעגל שבאמצעותן ריסקו את הזיתים כשלב ראשון להפקת שמן מהם. עוד נחשפו ספלולים חצובים באבן וגתות לדריכת תירוש ליין. משך הטיול בשביל הוא כ – 15 דקות.

שביל הגיתות (מסומן בכחול) – שביל רגלי המוליך מחניון כבשן הסיד לחורבת כרוע. השביל עובר ליד חציבות בסלע, שזוהו כחלקים של גתות קדומות. אורך השביל כ – 600 מטרים.
חורבת כרוע משתרעת על פני 30 דונם. השם העברי של החורבה שומר על צליל שמה הערבי, ח'ירבת ח'רוע, שפירושו – חורבת הקיקיון. סמוך לחורבה יש חניון ובו ברזי מים. בחורבת כרוע נערכו חפירות ארכיאולוגיות שבהן נחשפו שרידי מבנה ציבורי ובור מים סמוך. המבנה שנחשף כולל שלוש שכבות חיים. השכבה העליונה (המאוחרת) כוללת גדרות צאן. השכבה השנייה, מהתקופה הביזנטית, כללה במקור מבנה בן שני חדרים, שאורכו 16 מטרים ורוחבו שמונה מטרים. מאוחר יותר נוסף חדר שלישי, בצדו המזרחי של המבנה. המבנה בנוי בציר מזרח-מערב, וייתכן שתפקד כבית כנסת. השכבה התחתונה של המבנה (המוקדמת) לא נבדקה. בור המים הסמוך למבנה עשוי בצורת מלבן. הוא מטויח בשלוש שכבות טיח ומקורה (חלק מהתקרה נהרס). בתקרה נמצא פתח שדרכו אפשר היה לשאוב מים. גרם מדרגות, שממנו נותרו חמש מדרגות בשלמותן, יורד אל המפלס התחתון של הבור. קיומן של המדרגות הוא בסיס להשערה שהבור שימש בתקופה מסוימת כמקווה טהרה.

דרך ערוגות הבושם – (מסומנת בצבע חום) דרך קצרה היורדת לאורך גיא נטוע חרובים. הדרך מחברת בין שני קטעים של דרך היער הראשית. בקצה העליון של הדרך שתלה קק"ל ערוגות צמחי תבלין ובהן מינים שונים של מרווה, אזוביון, קורנית מקורקפת, זוטה לבנה ורוזמרין.

לאחר שטיילנו והכרנו את משעולי היער, מומלץ להתרגע בחניון המרכזי. בחניון שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני ספורט ושעשועים. יש בו פסלים בצורת נמלה, חרגול ולטאה, המהווים מתקני משחק לילדים, המותאמים במיוחד לבעלי קשיים מוטוריים וליקויי ראייה. הפסלים, פרי יצירתו של האמן רוסלן סרגייב, הוצבו ביער בסיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי. הם עשויים מברזל ועליו רשת ושכבות בטון לבן, שעליהם מודבקות קרמיקות צבעוניות.