פארק גולדה

בלב הר הנגב הקימה קרן קימת לישראל אתר נופש גדול ובתוכו אגם מים, מדשאות, חניוני פיקניק ומצפור נוף. הפארק נושא את שמה של גולדה מאיר, ראש הממשלה הרביעי של מדינת ישראל, והוא חוליה נוספת בשרשרת פארקים המנציחים את זכרם של ראשי ממשלות ישראל. (פארק דוד בן גוריון, פארק לוי אשכול, פארק מנחם בגין ופארק יצחק רבין). לא בכדי נקבע מקומו של הפארק ליד קיבוץ רביבים. ביישוב זה, שהוקם כמצפה בשנת 1943, התגוררה בתה של גולדה מאיר, שנמנתה בין מייסדי המקום. בדומה לבן גוריון, גם גולדה מאיר קשרה את גורלה עם הנגב.
הפארק הוכשר באפיק הנחל, במקום שבו פעלה במשך שנים מחצבה גדולה שפגעה בנוף הנחל. עם סיום העבודות עלו מי התהום שבנחל אל פני השטח, הציפו את קרקעית המחצבה ויצרו אגם קטן. על גדות הנחל, משני עברי האגם, קק"ל שתלה דשא, נטעה עצים נותני צל והציבה שולחנות פיקניק ומתקני משחק.
המסלול:
נתחיל את מסלולנו בצומת משאבים. סמוך לצומת שכן עד למלחמת העצמאות הכפר הבדווי ביר עסלוג' (פירוש המילה עסלוג' – יונק), כיום נקרא המקום באר משאבים. אגדה מספרת שאברהם גר בבאר שבע ושילח את הגר אמתו. היא נטלה גמל ואת ישמעאל בנה וכשהגיעה לכאן כלו המים אשר עימה. הגר הניחה את בנה בוואדי והילד הצמא חפר בעקביו. בכל מקום שחפר יצאו מים.
סביב באר המים, ביר עסלוג', התפתח מרכז בדווי של מטה השבט הבדואי העזאזמה. כאן היה גם מטה הכוח התורכי, שניסה לחסום את התקדמות הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. תלמידי "מקווה ישראל", שגויסו כפלוגת נוטעים בצבא התורכי, נטעו כאן את חורשת עצי האיקליפטוס. מאוחר יותר הקימו כאן הבריטים תחנה עבור "משטרת המדבר" הרכובה על גמלים. במלחמת העולם השנייה הוקם מחנה צבא גדול, ששימש תחנה בדרך בין תעלת סואץ למרכז הארץ. על השליטה במקום התנהל קרב מר עם צבא מצרים בלילה שבין ה- 10 וה- 11 ביוני 1948. במהלך הקרב נהרגו 15 לוחמים מהגדוד השמיני של חטיבת פלמ"ח הנגב, לזכר חללי מלחמת העצמאות שנפלו בקרבות האזור הוקמה אנדרטה.
מעבר לכביש נמצא פארק גולדה, מקום נפלא לבילוי בחיק הטבע. אנו נחנה את המכונית בחנייה, ונכנס אל הפארק. יש כאן משטחי דשא רחבי ידיים, מקום לפיקניק ואגם בלב מדבר. הפארק, משתרע על פני כ- 540 דונם משני צידי ערוץ נחל רביבים, מעט ממערב לצומת משאבים. בעבר פעלה כאן מחצבה ולאחר שננטשה, ניטעו בה עצים. למרות הצחיחות של האזור שעונת הגשמים שלו היא קצרה ביותר, אין שטח הפארק יבש לחלוטין. במרכזו עובר התוואי של נחל רביבים האכזב, בנקודה בה נוצר אגם קטן בשנים הגשומות, כאשר מפלס מי התהום עולה וממלא גם את הבארות שבשטח הפארק. האגם מקבל גם את מימיו ממי שטיפת המסננים של מרחצאות "נווה מידבר" הסמוכות ובעת שיטפונות מי נחל רביבים. רטיבות זו מאפשרת גידול טבעי של צמחיה, אמנם לא עבותה, אותה אפשר להשביח ולהרחיב על ידי שימוש במקורות מים מקומיים להשקיה.
מכאן נעלה במדרון הצפוני של נחל רביבים, בדרך העשויה ממדרגות אדני מסילת רכבת אל מצפור טלי. מכאן נשקפים נופי צפון הנגב, עד לאזור שדה בוקר ורכס הר רמון. המצפור הוקדש לזכרה של טלי קסטנבוים לבית רסינסקי שהייתה מנהלת שיווק במינהלה לפיתוח התיירות בנגב שנים 1989 - 1990.
בפארק מבנה באר ומתקן שאיבה ששוקם ועוצב כמתקן למשחק לילדים ע"י קק"ל – באר המשאבות. הבאר שימשה את המחנה הצבאי הבריטי והכפר הבדווי בביר עסלוג'. על פי הבאר הונחו בשתי וערב שלוש קורות עץ עבות ושתי קורות ברזל, שנשאו את המשאבה. מנוע המשאבה היה מוברג לבסיס הבטון ולידו גנרטור שסיפק חשמל למחנה הבריטי. עץ פלפלון הבכות ( SCHINUS MOLLE ) מצל על המבנה.
מוצאו מדרום אפריקה והוא נקרא כך בשל הדמיון של פירותיו לפירות הפלפל האמיתי.
מערבה מכאן, נמצא קיבוץ רביבים. אנו נחזור לרכב ונבקר באתר (מכביש 222 פונים לעבר הקיבוץ וממשיכים עד לאתר). מצפה רביבים הוא אחד משלושת המצפים בנגב שעלו על אדמות קק"ל בשנת 1943. הביקור במקום, הכרוך בתשלום, כולל סיור במבנה המבוצר וצפייה בחזיון אור קולי, המשחזר את ימיה הראשונים של הנקודה. חוויה מיוחדת במינה היא הביקור במערת הראשונים, שבה משוחזר בונקר הלוחמים מימי מלחמת העצמאות. נשאיר את המכונית ליד המצפה, ונפנה למסלול הליכה קצר, שיוליך אותנו אל מערכת אגירת מים של המתיישבים הראשונים.
כדאי לבקר בקיבוץ רביבים ובמרכז גולדה מאיר לתרבות ובו אולם תצוגה לזכרה ותערוכה של הקריקטוריסט זאב.