תיאטרון הבימה המחודש, תל אביב

בתיאטרון הבימה המחודש תוכנית מנויים עשירה. כמי שאינה תושבת תל אביב, אך מחזיקה במנוי לתיאטרון הבימה, הגעתי בשעות הערב לבניין החדש. התרשמתי מעוצמת הבנייה, מצחות האבן הלבנה ומנקיון חלונות ודלתות הזכוכית העצומות וכן, נהניתי גם מההצגה (אלף לילה ולילה) שהוצגה באולם ברטונוב הקטן שנקרא בעבר הבימרתף.

אבן הפינה לבניין הבימה הונחה כבר בשנת 1935. הוא נפתח לראשונה בשנת 1946 כתיאטרון אלגנטי בעל אולם בודד, התפתח למבוך של אולמות רבים שדרשו שיפוץ וחידוש.

הבניין שופץ בשנות החמישים ושוב בסוף שנות השישים.

הבניין המקורי, המעוצב בסגנון באוהאוס קלאסי, נבנה באמצע שנות ה-30. האודיטוריומים במבנה, הסדנאות ואולמות החזרות לא עמדו עוד בדרישות המצופות מתיאטרון מודרני ומתקדם. האולמות הצפופים והמיושנים, הערימו קשיים בכל הנוגע לגישה נוחה לקהל, מרחב לשחקנים ותנאי עבודה סבירים, כמו גם אקוסטיקה לקויה.

קשיים אלה הפריעו ליוצרים בהבימה להעניק ביטוי רחב לכישרונם ולרפרטואר ההצגות. אז כמו שנאמר השיפוץ, או למעשה הבנייה מחדש הושלמה.

הדעות לגביה חלוקות מאד. כמו דעתו של יוסי קליין בעיתון הארץ:

"את בניין הבימה החדש יהיה קשה להעלים ושאלת יופיו או כיעורו איננה יותר על הפרק. אין עכשיו עובדה מוצקה ממנו. השאלה היא, איך צמח דבר כזה ממש מתחת לאפם של גדודי אדריכלים, אנשי תרבות, אבירי שימור ועיתונאים דעתנים. הניסיון להפקיד את השמירה על ערכים תרבותיים בידי אדריכלים, לא שונה מהפקדת חתול על שמנת. מישהו שמע על אדריכל שמתייחס לאיכותו של בניין הבימה? כשאני שואל אותם על כך, הם מגלגלים עיניים לשמים ומניחים אצבע על שפתיים. דני קרוון קיבל אותו כנתון, ניצה סמוק לא רוצה להתייחס, דניאלה פוסק, אדריכלית העיר בשעה שהתוכנית אושרה, מסרבת אפילו לשמוע את השאלות."

למבקרים במקום או לבאים לצפות בהצגות, אני מציעה לשמר בזכרון את בניין הבימה הישן וליהנות מהאפשרויות של בניין החדש.