פארק אדמית

פארק אדמית שליד שלומי בגליל המערבי הוא פנינה של טבע עם עצי פרי ונוף מראש הנקרה ועד רכס הכרמל. טיול בין צמחי תבלין, עצים נותני צל ובריזה המגיעה מן הים. קק"ל מפתחת ומטפחת את הפארק. יש בו חניונים, ספסלים נוחים, פינות לפיקניק, דרכי נוף ונגישות לרכב, שבילי טיול רגליים, נוחים וקלים והתאמה לאוכלוסיית מוגבלי התנועה.

רמת אדמית היא חלק מרכס ראש הנקרה, במערבו של הגליל העליון. הרמה מתנשאת כ -400 מטרים מעל פני הים. העתק (שבר גיאולוגי) הרים את הרמה מצד דרום ודרום-ומזרח, תוך כדי יצירת מדרונות זקופים, הניצבים כקיר מעל לנחל בצת. לעומת זאת, כלפי צפון, רמת אדמית משתפלת במתינות. רמת אדמית מסתיימת במערבה ב"חרטום" תלול, ששני נחלים עמוקים מנתקים אותו מסביבתו: במערב - הגיא העמוק של נחל נמר ובמזרח - נחל בצת, מהנחלים הארוכים בגליל. הסלע הבונה את רמת אדמית הוא בעיקרו דולומיט – סלע קשה וסדוק. המשקעים הרבים היורדים באזור, כ – 750 מ"מ בשנה בממוצע, ממסים את הסלעים, יוצרים בהם מערות רבות ואזורים טרשיים. בחלק מהמערות, דוגמת מערת נמר, יש נטיפים וזקיפים.

במעגל החיצון של הפארק נטעה קק"ל עצי יער - עצים מחטניים ועצי חורש ים-תיכוני. במדרון המערבי ניטעה חלקה גדולה של עצי ארז, רובם עצי ארז אטלנטי. מוצאו של הארז האטלנטי הוא בהרי האטלס שבצפון אפריקה, אך מסתבר כי העץ מתאקלם היטב בהרי הגליל. פה ושם ניטעו בחלקה גם עצי ארז לבנון וארז הימלאי. בפארק אדמית מצאו מקלט ובית גם עצי חורש גדולים שהיו בסכנת כריתה. עצי אלון מצוי, אלה ארצישראלית ועצי חרוב, שנמצאו בסכנה בגלל סלילת כביש חדש או הרחבת יישוב, הועתקו על ידי קק"ל לאתרם החדש בפארק והם נראים עתה כמו בני בית לכל דבר.

למפת הפארק לחץ כאן

מסלול טיול
דרך הנוף הראשית היא חד–סטרית.לאחר הכניסה בשער הפארק הדרך פונה שמאלה ומקיפה את חורבת אדמית ממזרח. חורבת אדמית אמנם לא נחפרה, אך ממצאי החרסים במקום מעידים על רצף התיישבות שראשיתו בתקופת הברונזה הקדומה ואחריתו בתקופה העות'מאנית. מסביב לחורבה נמצאו שרידים חצובים של גתות ובתי בד.

בהמשך הדרך מגיעה לרחבת החניה העליונה של הפארק. כדאי לחנות כאן ולהתחיל לחוות את הפארק ונופיו: לשוטט בין בתי החורבה, לצפות אל מרחבי הגליל וגבול הלבנון, או לערוך טיול נינוח באחד מהשבילים המסומנים - "שביל ערוגות הבושם" ו"שביל הטרסות", (המסלול משולט), המוביל למערת קשת. בחניון אדמית הסמוך אפשר ליהנות מפיקניק וליהנות בקיץ מבריזה קלה המגיעה מכיוון הים.

דרך הנוף ממשיכה בהקפת חורבת אדמית מדרום ומגיעה לחניון הקרוי "חניונוף", בשל חלון הנוף הרחב הנראה ממנו. בחניון – שולחנות עם נגישות לנכים, מי שתייה ושירותים ביולוגיים. בקצה המערבי של החניון נמצאת נקודת תצפית המשקיפה אל המרחב שבין רכס הסולם והכרמל.

מכאן יוצאים שני שבילים מעגליים, החוזרים לחניון. שביל אחד מוליך למערת הקשת, השוכנת במרחק של חמש דקות הליכה מהחניון. המסלול לאורך המצוק קל להליכה – כ- 30 דקות.

השביל יוצא מהחניון מערבה ועובר דרך גדר בקר במעבר מטיילים. כאן פונים מערבה (ימינה) בשביל המסומן בירוק, ותוך דקותיים נמצאים מעל התהום העמוקה של מערת הקשת. בעבר זו הייתה מערה רגילה לכל דבר, אלא שכאן קרה מקרה מוזר: רוב תקרת המערה התמוטטה ורק רצועה צרה של סלע נשארה תלויה באוויר. מעבר ליופיה ולייחודה של המערה, היא משמשת גם כאתר סנפלינג מאושר ומתוחזק.

אפשר לחזור מיד לחניון, אך אנו ממליצים על המשך המסלול. מהמערה צועדים מזרחה על שפת המצוק, בהתאם לסימון השבילים האדום ומגיעים לאחר כ – 200 מטרים למצפור אמיר (לזכרו של סא"ל אמיר מיטל, מפקד סיירת גולני שנהרג בדצמבר 1988 בפשיטה על יעדי מחבלים בלבנון). מכאן נפרשים נופי הגליל העליון ממישור החוף ועד גוש הרי מירון. מבט למטה, מראש המצוק, המתנשא 150 מטרים מעל לעמק של נחל בצת, בתוספת כמויות בלתי מבוקרות של אוויר צח, עלול לגרום לסחרחורת קלה למי שאינו מורגל בכגון אלה.

השביל השני מטפס לחורבת אדמית דרך חלקת הארזים וצמחי התבלין ואחר כך שב בחזרה לנקודת המוצא.