דרך בורמה

דרך בורמה, הציר המרכזי של פארק יצחק רבין, הייתה במלחמת העצמאות קנה הנשימה של ירושלים הנצורה. בין גאיות נחבאים הטובלים כיום ביערות, עברו השיירות לבירה, כשהן נושאות אספקה ותחמושת.

המסלול
נקודת מוצא למסלולנו היא מצפה הראל. קק"ל הציבה תבליט "ממעוף הציפור" הממחיש את דרך בורמה ואתריה. המגדל שבמקום שימש בעבר את אנשי קק"ל כמקום תצפית לאיתור שריפות יער. במקום - חניון פיקניק ושירותים, ובסמוך - אירוח באוהל בדואי. (בתשלום!)
ניסע מזרחה (ימינה) משמאלנו רכס של נקודת גובה 314, עליה מוצבים פסלי לוחמים. נחלוף על פניהם (כדאי לרדת מהרכב ולקרוא את שלטי ההסבר) ונמשיך בנסיעה אל תחנתנו הבאה עין סוסין.

קק"ל שיקמה את המעיין ששימש בעבר את הכפר בית סוסין, שנכבש ב- 28 במאי 1948. במקום זה נפגשו בלילה שבין ה- 29 וה – 30 במאי שני הג'יפים הראשונים של חטיבת "הראל", שיצאו זה לקראת זה כדי לבדוק את עבירותה של הדרך למעבר רכב. כאן למעשה מתחיל סיפורה של הדרך. כדאי לרדת מהאוטו ולהתרשם מהמקום. בצל עצי הדקל והאקליפטוס הגדולים הקימה קק"ל חניון. כדאי להעיף מבט על בית השאיבה וקו השילוח. על המבנה וצינורות המים קיימים שלטי הסבר. במרכז החניון עומד עץ אקליפטוס גבוה ועתיק שרצפת גזעו מזכירה רגל של דינוזאור –הביטו בעצמכם – האומנם?!

אנו נמשיך בנסיעה ישר (מזרחה) עם הדרך הראשית, כ- 1 ק"מ אל "מעלה התאנים". בו עצי תאנה שתולים משני צידי המעלה. לפני השלמת דרך בורמה לתנועת משאיות הועברה האספקה בקטע זה, שהיה משובש מאוד, על גבי ג'יפים, בהמות משא ומאות סבלים מתנדבים. בצידו השני של המעלה הועמסה האספקה על משאיות שהגיעו מירושלים. בנקודה זו מוצבים פסלי ג'יפים ומשאיות העשויים מברזל.

דרך בורמה ממשיכה מזרחה (ישר בסימון האדום) ומגיעה למורד תלול שאינו מומלץ לנסיעת רכב, הידוע בשם "הסרפנטינות". פה מומלץ לטייל ברגל. לכן נוריד כאן את אלה שרוצים לטייל, ונביא את הרכב לנקודת הסיום של הקטע. הרכב ינוע כ- 400 מ' עד לצומת-דרכי עפר שממנו יורדת דרך נוחה. נמשיך עוד כ- 700 מ' בדרך בורמה עד לקצה התחתון של ה"סרפנטינות". שם נוכל לאסוף את היורדים ברגל ונראה גם קטע מצינור מים, המוצב כאן כאנדרטה ל"קו השילוח". צינור זה החליף את קו המים הראשי לעיר, לאחר שהירדנים פוצצו את תחנת השאיבה בלטרון (12 באוגוסט 1948). הצינור הונח במהירות רבה והמים זרמו בו יום אחד לאחר הפיצוץ בלטרון.

לאחר שאספנו את היורדים ברכב, נחזור כ- 400 מטר בחזרה, שוב לצומת, משם נמשיך בסימון האדום – היא דרך בורמה, לנקודה תצפית בחניון החרוב ממנו רואים את שמורת המסרק. למבקשים מנוחה בצל עץ החרוב, שולחנות לפיקניק.

נקודתנו הבאה והיא – "עין חילה" מעיין קטן הנובע בצד הדרך ובו חניון לפיקניק. כאן נפגשה דרך בורמה עם "דרך האיילות" – נתיב עוקף לטרון שקדם לדרך בורמה ובו נסעו בעיקר משורייני חטיבת "גבעתי", שכונו אז "איילות". במקום ספסלי עץ על פלגי מים. מי שמבקש להתרגע למשמע פכפוך מי המעיין – מוזמן להתרגעות.

דרך בורמה ממשיכה מכאן בסימון האדום ומגיעה לעין מסילה. מעיין מדופן באבנים שיוצרות צורות באר. מולו, חניון נופש פעיל – חניון המשוריין , ובו שפע של שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני משחק לילדים: מגלשות, נדנדות, ארגז חול וכדומה.

מכאן עומדות בפנינו שתי אפשרויות להמשך הדרך: האחת למצפור שער הגיא (חירבת חתולה) והשנייה, בהמשך דרך בורמה בחלק העילי ההררי, בדרך הג'יפים שמובילה אותנו לכביש שורש-בית מאיר.

אנו נמשיך אל מצפור שער הגיא, שם גם נסיים את סיורנו זה. ניסע בה כ-400 מ' עד לחצר ובה חוות לולים מבוקרים. נעקוף אותה ממערב, משמאל, וע"פ השילוט נעלה מתונות בדרך עפר שאורכה כ-250 מ' למצפור. שיא הרכס (חרבת חתולה) נתפס ע"י לוחמי "פלמ"ח-הראל" קודם להפוגה הראשונה. אך המצפור אינו בשיא הרכס שמדרום לנו. הוא ממוקם מעט צפונה על סוללת עפר שמע"צ שפכה כאן במהלך סלילת כביש עוקף צומת שער הגיא קודם למלחמת "ששת הימים". מהמצפור שקרן קימת החלה לפתחו בשנת 1998, תצפית מרהיבה ולא שגרתית על פיתחת שער הגיא ומשלטיו, שילוט שבו סיפור הקרבות שהתנהלו באזור ואתר הנצחה לגדוד החמישי (גדוד "שער הגיא") של חטיבת "פלמ"ח-הראל" וכן אתר הנצחה לחללים מעולי ארה"ב וקנדה. נרד חזרה מהמצפור בדרך שבה באנו עד לכביש שער הגיא-בית-שמש (38) .

המבקשים להמשיך את הטיול יוכלו להמשיך בקטע ההררי של דרך בורמה, בדרך הג'יפים.
ניתן לחצות את הכביש (38)ולהגיע לתחילת הדרך, באנדרטת מח"ל. הדרך תלולה ומטפסת אל בית מחסיר (בית מאיר), שם מסתיימת דרך בורמה. קטע זה מתאים יותר לרכבי שטח.