הרובע היהודי בירושלים העתיקה

הרובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים הוא תמיד מסלול מומלץ לפני או אחרי ביקור ברחבת הכותל.
הרובע היהודי הוא חאד מארבעת רובעי העיר העתיקה של ירושלים, בהם גם הרובע המוסלמי, הרובע הארמני והרובע הנוצרי, ובו נמצאים בתי מגורים, בתי כנסת וישיבות, אתרי ארכאולוגיה ותיירות, חנויות מזכרות ויודאיקה, וגם כמה מסעדות.
לאחר שנים רבות של תמורות ושינויים משמעותיים במעמדם ובמספרם של התושבים היהודים ברובע, הרובע מאוכלס כיום כמעט ורק על ידי יהודים, אשר מאכלסים גם את הרחובות התוחמים של הרובה ולעיתין אף מעבר לכך.
בשנים האחרונות הפך הרובע היהודי לאחת מהשכונות המבוקשות והאופנתיות ביותר עבור יהודים דתיים, והוא מאוכלס בעיקר על ידי יהודים ממוצא אנגלוסכסי וממעמד כלכלי מבוסס, אשר נהנים מאיכות החיים הגבוהה שיש לרובע להציע. איכות החיים במקרה זה לא נמדדת במספר מקומות החניה או בתי הקפה - אלא יותר בשפע בתי הכנסת והישיבות ובקרבה של הרובע לכותל ולמקומות אחרים בעיר העתיקה.
הסיור ברחובות הרובע היהודי מאוד נעים ומעניין, וכדאי לבחור בביגוד צנוע יחסית כך שתוכלו לסייר בקלות גם ברחובות הפנימיים של הרובע.
את הסיור כדאי להתחיל מרחבת הכותל, ממנה ניתן לעלות במדרגות לכיוון הרובע היהודי.
אתרים ברובע היהודי בהם כדאי לבקר (חלק מהמידע באדיבות ויקיפדיה):
הבית השרוף - (רחוב תפארת ישראל 2) - בית מגורים מימי בית שני, אשר חרב במרד הגדול של שנת 70 לספירה. בבית נמצאים מקוואות, בורות מים וכלי אבן רבים, המעידים כי יושבי הבית הקפידו על דיני טהרה של כוהנים.
הפרוור ההרודיאני - (רחוב הקראים 1) - אתר ארכאולוגי ובו שכונת פאר יהודית בה התגוררו כוהנים בימי שלטון המלך הורדוס. באתר מגוון רצפות פסיפס, מקוואות, וכלים וחפצי בית מימי בית ראשון ושני.
בית זיבנברג - (סמטת בית השואבה 5) - אתר ארכאולוגי רב שכבתי, הממוקם במרתף ביתו הפרטי של תושב הרובע היהודי אשר גם אחראי על החפירות בו.
כנסיית הניאה - (מתחת לכיכר בתי מחסה) שרידי כנסייה ביזנטית ע שנבנתה במאה השישית לספירה בהקדשה למרים, אם ישו. שמה המלא הוא 'הכנסייה החדשה על שם מרים אם ישו'. שרידי הכנסייה קבורים תחת כיכר בתי מחסה, וניתן לראות חלקים מהם, המבצבצים מתחת לחומת העיר העתיקה, במרתפי בית הספר הסמוך ובגן התקומה.
הקארדו - (מקביל לרחוב היהודים ולרחוב חב"ד) - רחוב מרוצף אשר שימש לצרכי מסחר בתקופה הרומית והביזנטית. בשל חשיבות הממצא, שוחזרו עמודיו השבורים של הקארדו, והוא מוצג לראווה בלב הרובע בעקבות חפירות שערך באתר פרופ' נחמן אביגד.
כנסיית מריה של הגרמנים - (רחוב משגב לדך, פינת לוחמי הרובע בתש"ח) - כנסייה, מנזר ובית הארחה, שנבנו בירושלים בתקופה הצלבנית על ידי המסדר הגרמני הטבטוני.
כיכר בתי מחסה - (רחוב הגַּלְעֵד, פינת רחוב מעמדות ישראל) - רחבה משופצת, המשמרת את מקומו של מתחם המגורים האחרון שנבנה ברובע היהודי במאה ה-19. ברחבה מוצגים שרידי עמודים שהועלו מכנסיית הניאה, הקבורה מתחת לחצר.
אתר הגַּלְעֵד - (רחוב הגַּלְעֵד) - אתר הנצחה, המשמר את המקום בו נקברו חללי הרובע בתש"ח במהלך הקרבות. הירדנים שכבשו את הרובע לא התירו ליהודים ליטול עמם את מתיהם, ואלה נותרו קבורים באתר במשך 19 שנים, עד מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה, הועברו המתים לקבר אחים בהר הזיתים.
בית כנסת הרמב"ן - (רחוב היהודים) - בית הכנסת הקדום ביותר ברובע היהודי, המתוארך למחצית המאה ה-15, ומשמש כבית כנסת אשכנזי וכבית מדרש. מבנה בית הכנסת היה הראשון ששוקם לאחר מלחמת ששת הימים כבר ב-1967, כדי לחנכו מחדש במלאות 700 שנה בדיוק לביקור הרמב"ן בירושלים ב-1267.
בתי הכנסת הספרדיים - (רחוב משמרות הכהונה) - מתחם של ארבעה בתי כנסת, שלמרות שמם, אחד מהם משמש דווקא כבית כנסת אשכנזי. בית הכנסת הקדום מבין הארבעה נקרא על שם רבן יוחנן בן זכאי, ומתוארך לשלהי המאה ה-16. בתי הכנסת ניזוקו מאד לאחר גירוש היהודים מהעיר העתיקה ב-1948. ושוקמו לאחר שיבתם במלחמת ששת הימים.
בית כנסת בית אל - (רחוב בית אל) - בית כנסת של מקובלים, שהיה פעיל מאד מהמאה ה-19 ועד תש"ח. בבית הכנסת נקשרו סיפורים ואגדות על טקסים ותפילות תיקון חצות ייחודיים שנערכו בו. שער הכניסה המשוחזר של בית הכנסת מציג את שערי העיר העתיקה, ומדגיש את שער הרחמים, שדרכו, על פי המסורת היהודית, ייכנס המשיח.
בית כנסת החורבה - (רחוב היהודים 89) - בית כנסת שעבר גלגולים רבים, החל מהקמתו בראשית המאה ה-18 על ידי קהילת רבי יהודה החסיד, עבור בהחרבתו כעשרים שנים מאוחר יותר, הקמתו מחדש ופיצוצו במהלך מלחמת העצמאות בתש"ח. המבנה עובר (נכון ל-2008) שיקום ובנייה מחדש, וצפוי להיפתח מחדש בהתאם למתכונתו מן המאה ה-19.
בית כנסת תפארת ישראל - (רחוב הקראים) - שרידי בית כנסת חסידי שהיה מן הגבוהים ברובע היהודי, וחרב במהלך הקרבות במלחמת העצמאות. המבנה לא נכלל בתוכנית שיקום רובע לאחר מלחמת ששת הימים, ונותרו ממנו שרידי קירות מחוזקים בבטון, המתנשאים לגובה של שתי קומות.
בית הכנסת הקראי - (רחוב הקראים) - בית הכנסת היחיד ברובע היהודי, השייך לקהילת הקראים. המבנה שקוע לעומק של כשני מטרים, דבר המעיד על בנייתו בתקופה קדומה יותר, שבה פני הקרקע היו נמוכים יותר, כנראה במאה ה-15, עם מעבר היישוב היהודי לאזור זה.
ישיבת הכותל - (רחוב הקראים) - ישיבת הסדר השוכנת במבנה גדול מול הכותל המערבי. הישיבה הוקמה עם שוך קרבות מלחמת ששת הימים ב-1967, ועברה למבנה הקבע בשנות ה-80. ייחודו של המקום הוא ב'פרוור ההרודיאני' השוכן במרתפיו, ובתצפית המרהיבה להר הבית, הנשקפת מאולם בית המדרש שבו.
תחומי הרובע היהודי: רחבת הכותל ממזרח, חומת העיר העתיקה מדרום, הרובע הארמני ממערב, ושוק רחוב דוד מצפון.