נחל שורק וחוות היחמורים

תחילת המסלול בתחנת הרכבת הישנה של בר גיורא - תחנה פסטורלית הניצבת מעט לאחר המקום בו נפגשים נחל רפאים ונחל שורק, וזרימת המים חזקה במיוחד.

לאחר ההגעה לתחנת הרכבת הישנה - מומלץ מאוד להחנות את הרכב ולרדת ממנו על מנת להתרשם מהמקום, הצמחייה, זרם הנחל, והגשר שמחבר לתחנת הרכבת.
מכאן, דרך העפר ממשיכה במקביל לנחל שורק, ובחלקו אף מקביל לפסי הרכבת.

הדרך מתאימה בימי השנה לרכב פרטי וגם לרכבי 4X4, אולם בימים בהם זרימת המים בנחל חזקה במיוחד (בעיקר בחורף), ישנו גשר אחד העובר בתוך זרם המים ועלול להיות מסוכן לרכב פרטי, וגם איזור הכניסה או היציאה מהמסלול במושב נחם הופך בימי החורף לביצת בוץ עמוקה. ביתר עונות השנה המסלול עביר בקלות רבה לכל כלי הרכב.

ממשיכים עם שביל העפר דרך שמורת הטבע היפהפיה של נחל שורק, בה צמחייה מקומית מרהיבה המורכבת מעצים - בעיקר קטלב ואלון, ופרחים שונים בהתאם לעונה. באביב תמצאו כאן גם מרבדי צבעונים מקומיים, והפרחים הרגילים לאזור בשפע: כלניות, פרגים, מרבדי רקפות ועוד. בצידי הדרך גדל גם שיח בעל פירות אדומים המשנים צבעם לבצע כתום - חלודה, זהו צמח הסומק, אשר משמש גם לתיבול של דגים ובשר.

מיד ביציאה מתחנת הרכבת על המסלול המסומן אדום, נעבור "מחסום פרות" אשר נועד למנוע את יציאתם של היחמורים מהשמורה שהוקצתה להם. מחלק זה והלאה ניתן לראות יחמורים, אולם הצפייה הקלה ביותר בהם תהיה ליד השטח המגודר והתחום שלהם אשר בהמשך הדרך (לאחר כ-5 ק"מ).
באזור היחמורים המגודר נמצא גם עשבי מרפא ותבלין שונים - ואלו מאיתנו שהצטיידו בערכת קפה, מוזמנים לעצור לכוס תה מקומית.

על מנת לצפות ביחמורים מומלץ להקיף את האזור המגודר - מימיןם לשער הסגור, ולעשות זאת בשקט על מנת שלא יבהלו.
היחמור היא חיה מרשימה: מנוקדת, דומה ליעל אבל בגודל של סוס. היחמורים היו בעבר חיות מקומיות, אולם נעלמו מישראל לפני עשרות רבות של שנים. במהלך שנות ה-80 הוזרו מספר פרטים לארץ ישירות מאיראן במבצע מיוחד - ולמעשה יצאו לישראל בטיסת אל על האחרונה מטהראן , והושמו בשתי שמורות יחמורים - זו אחת מהן.

חלקו השני של המסלול הוא הקשה יותר למעבר, ואותו כאמור יתקשו לעבור כלי רכב רגילים במהלך החורף. החלק זה נעבור דרך מעט יותר משובשת, ומספר גשרים החוצים את הנחל משני כיווניו.
סיום המסלול במושב נחם - ליד מפעלי הבטון. ממשיכים בכביש ישר עד למפגש שוב עם כביש 38.