רחוב אלנבי תל אביב
רחוב אלנבי בתל אביב הוא כל מה שהיא תל אביב על יופיה ועל כיעורה.
רבים מסתייגים ממנו אבל כל תל אביבי אמיתי יודע להכיר בערכו של הרחוב המשתנה הזה עם העיתים.
אמרו על תל אביב שהיא טעות ארכיטקטונית שכן שני הרחובות המרכזיים שלה: אלבני, וקינג גורג' נבנו במקביל אל הים והם האחראים העיקריים לכך שבמרכזה של תל אביב ביום קיץ לוהט האוויר עומד ולא מגיעה בריזה מן הים.
פרנסי העיר חשבו שמוטב לעיר רחובות שיחצצו מן הים והטעות, שהונצחה בבנית שני הרחובות הללו קבעה במידה רבה את אופיה של תל אביב.
אלנבי הוא אחד הרחובות הוותיקים בתל אביב והוא פרצופה המחוספס של העיר.
בעוד בשנות השישים היה הרחוב מרכז הקניות היחיד והיוקרתי של תל אביב. כן, מי היה מאמין שאלנבי נחשב היה אי פעם כרחוב יוקרתי, הרי שהיום הוא המציאון התל אביב האולטימטיבי והוא רחוק מרחק שנות אור מאיזורי חנויות המעצבים של העיר לסוגיהן.
אלנבי הוא חוויה מחוספסת במיוחד וניכר בו שמתנקזת אליו תל אביב אחרת מזו שאולי היינו מבקשים לדמיין לעצמנו.
הרחוב עמוס מאד בתנועה עקב מיקומו האסטרטגי המחבר בין שני חלקי העיר ונדמה שאין קו אוטובוס שאינו עובר בו. הדבר יוצר לחץ תנועה אדיר בכל שעות היממה ברחוב ומכתיב את אופיו.
יש מותגים ברחוב אבל גם הם בוחרים למקם בו את חנויות העודפים שלהם ולא את חנויות הדגל ומשתתפות באווירת הבאזר הכללית שהוא מציע. אפשר למצוא באלנבי מכול וכול את הטוב והרע ההכרחי בכל מטרופולין שוקק, החל בחנויות מציאות של בגדים, דיסקים מזוייפים, שווארמות גרועות במיוחד, מכשירי חשמל ומכוני ליווי ומועדונים מהזן הנחות הפועלים לרוחבו בלילה.
יש כאלו שהקסם הזה זר להם, יש שיאמרו שלא מדובר בקסם אלא בזוהמה אורבנית. נדמה לי שהם מחמיצים את העיקר בכל חוויה עירונית, שהיא מערבת מן הרע ומן הטוב ועיר היא מכלול אנשיה, על השוליים שלהם.
ברחוב עצמו בנינים יפים במיוחד שצצים פה ושם, למרות שמעט מאד אנשים גרים בו ואם כן הם בעיקר שייכים לאוכלוסיות חלשות. טיול בו תמיד מסתכם במציאת משהו במחיר נמוך במיוחד ודמויות רחוב מוזרות שיחרתו בזכרונכם.
בשבת ישן הרחוב והוא אחד הרחובות השקטים ביותר בעיר, ההפסקה בתחבורה הציבורית מפשיטה אותו ומותירה אותו ערום ודומם עד ליום ראשון בו הוא חוזר למצבו הגועש והטבעי כך נראה.
וזה מה שיש לאתר ויקפידה הישראלי לספר לכם על רחוב אלנבי:
רחוב אלנבי הוא אחד הרחובות המרכזיים בתל אביב. הרחוב משתרע מכיכר הכנסת בצפון-מערב, הצמודה לחוף הים, ועד לכיכר המושבות בדרום-מזרח, שמעבר לה קרוי הרחוב בשם רחוב העלייה. חלקו הדרומי של הרחוב מקביל לרחוב הרצל ובקרבת הים הרחוב ניצב אל קו החוף כשבכיכר מוגרבי קיימת "ברך" לרחוב. הרחוב מהווה גבול בין רובע לב תל אביב ממזרח לבין שכונת כרם התימנים הנמצאת מערבית אליו בחלקו הצפוני.
היסטוריה
רחוב אלנבי נוסד כ"דרך הים" במסגרת ההתרחבות הראשונה של תל אביב, בשנת 1911. בשנת 1918 שונה שם הרחוב לרחוב אלנבי, לכבוד הגנרל אדמונד אלנבי, שכבש את ארץ ישראל מידי העות'מאנים שנה אחת קודם לכן.
בשנת 1922 הוקם קזינו גלי אביב במקום שבו נמצאת כיום כיכר הכנסת. הקזינו עמד בחלקו מעל הים ממש, ולצורך הקמתו הוסט רחוב אלנבי, שעבר עד אז במקביל לים, אל הקזינו. בעבר שימש רחוב אלנבי כמרכז המסחרי של העיר וכרחוב הראשי החדש של העיר, במקום רחוב הרצל שהיה הרחוב הראשון בעיר. ב-20 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל אירח הרחוב את מצעדי צה"ל. מצעדים אלו היו אירוע חשוב שנערך בכל יום עצמאות, ובו היו מתקהלים רבבות אזרחים ברחוב, כמו גם בהמשכו הצפוני ברחוב בן יהודה.
הרחוב פתוח כיום לתחבורה ציבורית בלבד בשעות היום, ומאוכלס בעיקר בפאבים, בהוסטלים לצעירים, באתרי בילוי לעובדים זרים ובחנויות הלבשה והנעלה זולות.
אתרים חשובים לאורך הרחוב
קולנוע מוגרבי שהיווה נקודת מפגש חשובה ברחובבתחילת רחוב אלנבי נמצאת כיכר הכנסת, שצורתה חצי משושה והיא נפתחת אל הים. משני צדדיה תכנן האדריכל יוסף נויפלד שני מבנים בסגנון אדריכלי זהה, עם חזית של עמודים וגמלונים. במגדל האופרה משוחזרת חזית בניין קולנוע "קסם" שעמד במקום. במבנה הקולנוע ובמלון "סן רמו" שהיה צמוד אליו התנהלו ישיבות הכנסת הראשונה. האולם שימש גם את האופרה הישראלית, שהקים אדיס דה פיליפ. קרוב אל הכיכר נמצא בית אוסישקין בפינת רחוב הירקון.
בבית מספר 30 שוכנת הצלמנייה, חנות הצילום הראשונה של תל אביב, אשר מטפלת גם במורשתו של הצלם רודי ויסנשטיין.
במפגש רחוב אלנבי עם רחוב בן-יהודה (כיכר מוגרבי) מתרחשת עלילת סרטו של אפרים קישון "תעלת בלאומילך". במקום עמד פעם קולנוע מוגרבי, שנהרס. ממול עומד בניין גדול אשר איכלס בעבר את משרדי חברת "צים".
בהמשך פוגש רחוב אלנבי בכיכר מגן-דוד את שוק הכרמל ואת הרחובות: שינקין, המלך ג'ורג' ונחלת בנימין.
בית הכנסת הגדול ורחוב אלנבי (מימינו)במספר 110 שוכן בית הכנסת הגדול. אבן הפינה הונחה ביהודה הלוי ב-1913, אך לבסוף הוקם בית הכנסת ברחוב אלנבי ובנייתו נשלמה רק ב-1925, לאחר סיוע כלכלי של הברון רוטשילד. במקור תוכנן הבניין על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ' שתיכנן מבנים רבים לאורכו של הרחוב.
בהמשך חוצה הרחוב את שדרות רוטשילד, רחוב לילינבלום ורחוב יהודה הלוי וממשיך עד לכיכר המושבות. במרתף הפסאז' שברחוב אלנבי 111, דרומית לשדרות רוטשילד, פעל קולנוע "תמר". תחילה היה זה קולנוע לסרטי ילדים, ואחר כך התמקד בהקרנת סרטים פורנוגרפיים למבוגרים בלבד. בפסאז' שאחריו פעלה הבורסה לניירות ערך בתל אביב. באזור מפגש הרחובות אלנבי ויהודה הלוי מתוכננת אחת מתחנות הרכבת התחתית הגדולות ביותר שתשרת את באי המע"ר שבאזור.
__________________________
דרוגי-גולשים
לאוהבי מציאות בעיקר
תל אביב קלאסית.
תל אביב של פעם
כבר אין מה לחפש שם...
הרחוב מטונף, אפור, רועש
עמודים