גן לאומי תל ערד

תל ערד הנו אחד מהתלים המעניינים ביותר בישראל, ובעל היסטוריה מסעירה.

במקום התנהלה חפירה ארכיאולוגית במשך 18 (!) שנים, ובחפירות התגלו שני חלקי של התל:
העיר התחתונה - עיר מתקופת הברונזה הקדומה, ותל המצודות - שיושב מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית.

העיר התחתונה היתה מיושבת בתקופה הכנענית הקדומה בלבד (2200-3150 לפני סה"נ). , ומשתרעת על שטח של כמאה דונם המוקף בחומה באורך 1200 מטרים.

כאן ישנה אחת מהעדויות המשמעותיות ביותר למהפכה העירונית שהיא אחת מהמהפכות החשובות ביותר של האנושות: בעיר קדומה זו ישנם ככרות, רחובות מתוכננים, מבנים ציבוריים וחומה - כולם תוכננו ובוצעו באופן קפדני ומרשים. כמו כן ניתן להבחין במערכת מים מתקדמת שניקזה את מי הגשמים מברחובות העיר למאגרים בחלקה הנמוך של העיר. בתי העיר בנויים בתבנית אחידה של חדר גדול וחדר קטן בצמוד לו שהיה מחסן או מטבח. הכניסה לכל אחד מהבתים היתה מצידו הרחב.

סגנון בנייה זה נקרא בשם "הבית ערדי" והוא מהווה אב טיפוס לבניינים דומים מהתקופה אשר נמצאו באזורנו. בשכבות התל נמצאו חפצים עתיקים רבים מתקופות שונות: כלים, תכשיטים, ועוד.
החלק העליון של העיר ערד מכונה "תל המצודות", וראשיתו בתקופה הישראלית אשר החלה ב- 1,200 לפני הספירה. שמו של תל המצודות נגזר מהמצודות הרבות שהוקמו בו במהלך השנים -0 האחת על גבי השניה. חומה רחבה וחזקה מקיפה את תל המצודות.

בחצר המצודה התגלה מקדש ישראלי המתוארך לתקופת הברזל השניה, שכלל אולם גדול ואולם קטן ששימש כקודש קודשים (דביר). המקדש הוא למעשה מהדורה מוקטנת של מקדש שלמה בירושלים. על הבמה המרוצפת של הדביר התגלתה מצבת אבן בגובה מטר אחד, שהייתה צבועה באדום. בחצר שלפני ההיכל ניצב מזבח. בערד התגלו חרסים נושאי כתובות, עם שמות של משפחות כוהנים. המצודה התקיימה בצורות שונות עד התקופה הפרסית (מאה שישית לפני סה"נ).

בעת ביקור בתל ניתן להרגיש את העוצמה ההיסטורית של המקום, המשתקפת משלל הממצאים הארכיאולוגיים ומשלמות המבנים שנמצאו במקום.

ילדים בכל הגילאים יהנו מגילוי התל ברגליהם, מעבר בין חלקיו וחדריו השונים ומשחק ביניהם, והמבוגרים שבחבורה יהנו משלמות הממצאים הארכיאולוגיים במקום, שלמות שקשה למצוא באתרים אחרים בארץ.
במקום גם חניון לילה מקורה (חאן תל ערד), מזנון ואפשרות לעריכת אירועים