גן לאומי כפר נחום

כפר נחום הוקם במאה השנייה לפנה"ס, כפי שמעידים מטבעות חשמונאיים מתקופה זו שנמצאו באתר. בתקופת שלטון הרומאים שימש הכפר כמוצב מכס, והגן עליו חיל מצב בפיקוד קנטוריון.

כפר נחום לא השתתף במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. בשנת 749 הכפר נהרס עד היסוד ברעידת אדמה; מעט מאוחר יותר נבנה מחדש צפונית-מזרחית למיקומו הישן. במאה ה-11 הכפר ננטש, וככל הידוע לא נבנה מחדש בתקופה הצלבנית, חרף מרכזיותו בנצרות.

בחפירות ארכיאולוגיות שערכו הפרנציסקנים במקום התגלתה כנסייה מתומנת מהמאה ה-5, שנבנתה מסביב למבנה קדום יותר (כנראה מהמאה הראשונה) בעל חדר יחיד. מבנה זה נקבע במסורת הנוצרית כביתו של פטרוס. הפרנציסקנים בנו באתר כנסייה חדשה בשנת 1990.

במיקומו השני של כפר נחום, אחרי רעידת האדמה של 749, ניצבת היום כנסיית 12 השליחים של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, שנבנתה בשנת 1931.

במקום נמצאו שני בתי כנסת כאשר האחד (בנוי אבני גיר) מצוי על גבי משטחו של הקודם (בנוי אבני בזלת). בית הכנסת עליון מתוארך לתקופה הביזאנטית ולפי ממצא המטבעות שמתחת לאבניו לא לפני המאה ה-5 לספירה. תיארוכו של בית הכנסת הקדום נמצא במחלוקת כאשר המסורת הנוצרית טוענת שזהו בית הכנסת שישו מבקר בו בברית החדשה (מאה 1 לספירה). בקרבת בית הכנסת נמצאו שרידים של מאוזולאום (אחוזת קבר) יהודי, ובו ארונות קבורה.

כפר נחום מילאה תפקיד מרכזי בחייו של ישו עד כדי כך שלפעמים היא מכונה "עירו של ישו". כאשר עזב ישו את נצרת, הוא בא לכפר נחום: "ויעזב את נצרת ויבוא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים…" (מתי ד 13). כאן, בכפר נחום ובסביבותיה, בחר ישו את 12 שליחיו הנאמנים.

בחפירות שנערכו במקום נחשפו שרידי רובע מגורים מימי בית שני. הבתים הפרטיים נבנו בדרך כלל מאבני בזלת, האבן הנפוצה במקום. הבית האופייני כולל חצר מרכזית פתוחה וסביבה חדרים הפתוחים אליה. לעתים יש חדר הפתוח החוצה, שכנראה שימש כחנות. איכות הבנייה מראה שבמקום התקיים יישוב פשוט ועני.

שרידי בית הכנסת שהתגלו בכפר נחום, לעומת זאת, מעידים כי זה היה מבנה מפואר ביותר. בניגוד לבתי הכפר הוא בנוי מאבני גיר מסותתות היטב. קירות החזית מגולפים בעיטורים מעולם הצומח והחי, ובעיטורים גיאומטריים. חלק מהעיטורים הם ממקור יהודי מובהק, כמו מנורה בת שבעה קנים החקוקה על כותרת קורינתית, ולצדה שופר ומחתה. תבליט מיוחד במינו הוא מרכבה הנושאת מבנה כלשהו, דמוי מקדש. יש הסוברים שזהו ארון הברית שנישא משדה המערכה נגד הפלשתים.

בית הכנסת ששרידיו נראים כיום בכפר נחום פעל בתקופה הביזנטית. לפניו היה באתר בית כנסת קדום יותר, שעל מועד הקמתו נטוש ויכוח אם נבנה במאה השלישית או הרביעית לספה"נ.

האתר המרגש יותר מכל את עולה הרגל הנוצרי הוא מבנה שהחל את דרכו במאה הראשונה לספה"נ. רצפתו של אחד החדרים במבנה זה טויחה בטיח לבן ואילו הקירות צופו בטיח מצויר בדגמים גיאומטריים ובפרחים צבעוניים. נראה כי כבר בסוף המאה הראשונה שימש הבית כמקום התכנסות לנוצרים הראשונים מבני הקהילה ("הנוצרים היהודים"). במקום התגלו 173 פיסות טיח נושאות כתובות, רובן המכריע יווניות. חלק מהן נושאות תוכן נוצרי מובהק: "אדוננו", "הנוצרי", "הגדול מכולם", "שמעון". כתובת אלה מעידות בבירור על קיומה של קהילה נוצרית במקום.

במאה הרביעית התפתח האתר. חדר ההתכנסות, שהיה עד אז בבית פרטי, הפך למבנה ציבורי קטן. באמצע המאה החמישית פולס השטח ועליו נבנתה כנסייה מתומנת. המבנה החדש נבנה כך שהחדר הקדום נמצא בדיוק במרכז. סביב ה מתומן המרכזי נבנה מתחם מתומן גדול יותר, שברצפתו נקבע פסיפס מעוטר בדגמים פרחוניים. מעדותם של נוסעים מהמאה השישית עולה כי עולי הרגל ידעו שהכנסייה נמצאת מעל ביתו של השליח שמעון פטרוס.

כיום ניצבת כנסייה מודרנית מעל למקום שנחשב ביתו של פטרוס.