לונה פארק בתל אביב

הלונה פארק בתל אביב היה ונותר כור ההיתוך האמיתי של ילדי ישראל. במקום הזה שגם אם סר חינו בעיננו שניה אחרי שאנחנו מגיעים לגיל ההתבגרות, הרי שסופקו כמעט לכולנו שעות של הנאה בלתי מוגבלת כשהיינו ילדים.

חווית הלונה פארק, "כמו באמריקה", היתה אולי אחת החוויות המרכזיות של כל ילד באיזור המרכז, וגם של כאלו שהגיעו מרחוק. עצם הגיית המשפט "הולכים ללונה פארק" הספיקה לנו על מנת לרעוד מהתרגשות במשך שעות של המתנה עד שהגענו אל הארץ המובטחת.

הלונה פארק במתחם גני התערוכה, האף שמעולם אולי לא עמד בסטנדרטיים בין לאומיים הרי שהיה פשוט שלנו ובזה היה סוד קסמו. כבר בשערי הכניסה אליו הרגיש ועדין מרגיש כל ילד סוג של פרפרים בבטן ותחושת כובד קיומי עמוק באילו מתקנים יבחר הפעם וכמה פעמים ינסה לעלות עליהם.

הגם שהלונה פארק עשה צעדי ענק במונחים טכנולוגיים מאז שנות השבעים,[הוא נפתח לציבור ב 1970] , הרי שאת אווירת הקרנבל השמורה לצפייה בסרטים הוא יודע להציע היטב לכל ילד הבא בשעריו. צמר גפן מתוק, תירס חם ובלונים הם תמיד הקדמה נהדרת ליום של בילוי והתרוצצות בין המתקנים חסרי דאגה כאילו הילדות היא מצב צבירה מומלץ על ידי אלוהים והיא תימשך לעולם.

שטחו הגדול של הגן הגובל בגני התערוכה ומאפשר הצבת מתקנים מגוונת עושה את שלו, וכל ילד מרגיש שם פשוט בגן הרפתקות אין סופי כאז כן היום. הגדולים הם אלו שפוחדים לעלות על מתקנים, ותקלות מקריות מספקות אולי חשש לחלקם להפקיר את הזאטוטים לבדם במתקנים. רכבת ההרים המיתולוגית העומדת עדין בצידו של הפארק החשוף אל הכביש היתה החידוש המסעיר ביותר בשנות השבעים בארץ ולמרות הפסים החורקים שלה היא עדין מבהילה אותי כמבוגר ומספקת שעות של עונג לילדים שלא יודעים עדין על קיומם של פארקים משוכללים במיוחד שבהם רק רכבות ענק ברחבי ארצות הברית שלעומתם נראית הרכבת הזו כמו תחנת סוף העולם ולא כמו פאר הטכנולוגיה.

בלונה פארק, כמו בכל מקום אחר יש אופנות ובכול כמה שנים יזם כזה או אחר מצליח להביא מכונה חדשה המושכת את תשומת הלב הראויה של הילדים וההורים וכולנו נזכרים לפתע שיש לנו לונה פארק באמצע תל אביב עד שהוא חוזר לנמנום היחסי שלו.

הלונה פארק היום אינו היחיד בארץ ולמרות שזוהרו הועם ויש יאמרו כמעט שנדם. מוכיח לכולנו שילדים לא צריכים הרבה בשביל להתרגש וכשהם מתרגשים, גם הילד הפנימי הטמון לו בכל מבוגר יוצא החוצה לכמה שעות. להצטייד בהמון כסף. חבילות משתנות של מתקנים וועדי עובדים חרוצים אף פעם לא כוללות את הביזבזוים האין סופיים שהילדים מבקשים לעשות בכל השירותים הנלווים. יום של כיף. תמיד.