מסעדת דוריס קצבים בתל אביב

הגם שהפלא מראש פינה הגיע לתל אביב בגירסה כבדת ראש במיוחד, חייבים להסיר את הכובע בפני מה שאנחנו חושבים שהוא אחת ממסעדות הבשרים המשובחות ביותר בתל אביב.

רק הכניסה לדוריס קצבים היא חוויה של ממש, עיצוב הפנים של המקום אשר מכריח אתכם לעבור ליד מקררים אפופי נתחים מדממים עושה את העבודה ובגדול. אתם רעבים ומרגישים סוג של קצבים בעצמכם כבר עד שאתם מגיעים לשולחן והמטרה מושגת.

אם אתם קרניבורים של ממש אתם לא מפסיקים לדמיין מהו הנתח הגדול ביותר שתוכלו להכיל מבלי להרגיש שעשיתם לעצמכם בושות ליד החברים. כאשר יפתחו את התפריט ותגלו שבתוכו יש אכן סטייק של קילו, נטיית לבכם הראשונה תהיה לממש את הפנטזיה הזו, ובאמת, למה לא, לכו על זה. למרות שכמעט כל מנה ומנה במסעדה הזו מוגשת ברמה גבוהה במיוחד, שפע הבשרים וגודל המנות יגרום לכם להרגיש שאתם בעיר החטאים.

המנגליסטים בדוריס קצבים התל אביבי מצויינים ויודעים את העבודה, אין יותר מדי מנות מפוספסות למעט ההמבורגרים השאפתים שמקומם בתפריט גם כך לא ברור במיוחד ורצוי לוותר עליהם, מלבדם הכל פשוט טעים מאד!
עיצוב המסעדה כבד משהו אבל משרת את אווירת הטירוף בעינים של כל יושביה שרק רוצים להתמקד באוכל.

המלצרים זה כבר סיפור קצת אחר, תודעת שירות מפותחת מדי ואווירת קרסקטין צבאי שעליהם נוספה אווירת חשיבות מוגזמת יצרו בדוריס קצבים התל אביב סוג של נפיחות בריטית משהו שאינה במקומה. החשיבות העצמית המוגזמת של הצוות שקשה לעמוד על קנקנה, ההתעקשות לתת לכל שולחן הרצאה בסגנון: אני יודע יותר טוב ממך, לא ממש מסייעת להתחבר.

זה בסך הכל בשר, לא רפואת מוח. אווירה פחות מתוחה ונגישות יותר גבוהה של המלצרים ברמת השפה והתקשורת עם קהל הסועדים רק ישפרו חוויה שהיא ממילא קרובה לשלמות של ממש ברמת הטעם.
המחירים, גבוהים מאד, רק לבעלי יכולת.