טיול בעמק הירדן

עמק הירדן מאז ועד היום קצת רקע: עמק הירדן, הינו חלק מהשבר הסורי אפריקאי ומהווה בית גידול עשיר לבעלי חיים וצמחים, חלקם ייחודיים לאזור. בהיותו על נתיב הנדידה מאירופה לאפריקה עוברים בו למעלה מ 500 מיליון ציפורים בשנה.

משחר ההיסטוריה שימש עמק הירדן נתיב נדידה לתרבויות ובו התיישבו בני דתות ולאומים שונים. המועצה האזורית עמק הירדן מונה כ 11,000 תושבים המתגוררים ב 21 קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים. בשטח המועצה דרומית לכנרת נפגשים נהר הירדן ונהר הירמוך. לצערנו בגלל הסטת מים אינטנסיבית ע"י ישראל, ירדן וסוריה, זורמים בנהר הירדן הדרומי כ5% בלבד מספיקתו הטבעית וגם אלה הינם ביוב ברמות טיפול שונות, מה שגרם להידרדרות קשה של המערכות הטבעיות של הנחל. בנוסף, הגישה אל הירדן הדרומי כמעט לכל אורכו חסומה בפני תושבי מדינת ישראל ומבקרים מהעולם הרואים בו נוף תרבות בעל חשיבות אוניברסאלית. מסלול זה הוכן עבורכם על-ידי תושבי העמק בחסות ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", על מנת להציג את נפלאות האזור ולהגביר את המודעות הציבורית להידרדרות המתמשכת של המערכת האקולוגית הקרבה אל נקודת האל חזור. במהלך הסיור נעמוד על הסדרי המים בין ישראל וירדן בעבר ובהווה וכן נצפה אל הקהילה הירדנית השכנה מואז בין ג'בל. שאיפתנו להפיח חיים חדשים בנהר ואנו רואים בכם שותפים להצלת פינת עולם ייחודית זו.

תחנה 1 – סכר דגניה סכר דגניה נבנה על ידי פינחס רוטנברג (הזקן מנהריים) בתחילת שנות השלושים של המאה ה 20, במטרה לווסת את זרימת מי הכנרת אל תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים. לאחר הפסקת פעילות תחנת הכוח ב 1948, שונה ייעודו של הסכר ומטרתו הוגדרה כצמצום זרימת מי הכנרת לירדן הדרומי והפיכת הכנרת למאגר המים העילי הגדול של מדינת ישראל. כך, החל משנות השישים מוסטת כמות ניכרת ממימי הירדן אל המוביל הארצי. לצערנו הכמות הנותרת לטבע אינה מספקת כדי לקיים את המערכת הטבעית של הנהר. החניה במגרש החניה של אתר הטבילה ירדנית.

תחנה 2 – טיול לאורך הירדן מ"ירדנית" לסכר אלומות מאתר הטבילה "ירדנית" נצא לטיול רגלי דרומה, לאורך קטע נחל בו נמשכת עדיין זרימת הנחל וסביבת הטבעית נשמרה. לאחר כמה מאות מטרים נגיע ל "רוב רוי" אתר המציע שייט קסום בסירות קאנו אינדיאניות אמיתיות, בסבך צמחייה עשיר לאורך הירדן הדרומי. מרוב רוי נמשיך בהליכה רגלית או בשייט קאנו לאורך הירדן אל סכר אלומות. זוהי הנקודה הדרומית ביותר בו זורם נהר הירדן. מכאן הוא הופך למעשה למובל שפכים ומי שיטפונות בלבד. מצידו הצפוני של הסכר משאבות ומעברו הדרומי צינור המזרים את שיפכי טבריה וישובי האיזור כמו גם את מימי "המוביל המלוח".

תחנה 3 - תצפית ממוצב סורי נטוש במורדות הדרומיים של רמת הגולן מכביש 98 נפנה בצומת חמת גדר צפונה למורדות רמת הגולן. זהירות כביש מפותל במעלה ההר (4 ק"מ). ירידה מהכביש שמאלה לדרך כורכר לבנה המגיעה עד המוצב. נהר הירמוך שלמרגלותינו זורם ממזרח למערב ומהווה גבול טבעי בין הרי הגלעד שמדרומו לבין הגולן שמצידו הצפוני. הוא מתחיל את זרימתו בחורן שבסוריה ומהווה גבול בינלאומי בין סוריה לירדן ובהמשך בין ירדן וישראל. בנהריים, נשפך הירמוך אל נהר הירדן. בעבר היווה הירמוך את אחד מיובליו המרכזיים של נהר הירדן, אולם עקב תפיסת מימיו בסכרים סוריים והטייתם ע"י הירדנים לתעלת המלך עבדאללה, אין הירמוך מזרים אלא חלק קטן אל נהר הירדן (כמתחייב מהסכמי המים בין ירדן לישראל). בהסכם השלום עם ירדן, נקבע כי מי נהר הירמוך שייכים לירדנים, למעט 25 מיליון קו"ב בשנה המגיעים לישראל . ישראל קיבלה על עצמה לאחסן עבור הירדנים 20 מיליון קו"ב מים בשנה בכנרת ולהשיבם בקיץ דרך צינור מסכר דגניה אל תעלת הירמוכים ומשם לתעלת עבדאללה. בהסכם נוסף הוחלט על העברה, "באופן זמני", של 25 מיליון קו"ב מים נוספים בשנה. סה"כ מועברים מישראל לירדן בשנה 45 מיליון קו"ב מים

תחנה 4 - מצפה אבנר אלתר נחזור לצומת צמח, ומשם נמשיך דרומה על כביש 90 עד הכניסה לאשדות יעקוב איחוד. נצא מהשער המזרחי (הירוק) של הקיבוץ ונמשיך ישר מזרחה. נגיע אל תעלת מים ישנה מבטון ונחנה. מעבר לכביש (ליד בית הקברות) נמצא המצפה. מצפה אבנר משקיף על נוף בלתי מוכר לקהל הישראלי –אפיקו המורחב מאד של נהר הירמוך, הז`ור בערבית, והרי הגלעד. מצפה זה הוקם לפני מספר שנים על ידי חברי קיבוץ אשדות יעקב איחוד לזכרו של אבנר אלתר בן וחבר קיבוץ שנפל באסון המסוקים ב- 4.2.97. על מקומו האסטרטגי של המצפה מעידה עמדת תצפית וירי שהוצבה במקום כבר ב-1936. שביל קצר בתוך חורשה צעירה של עצי ארץ ישראל מוביל לעמדה ולשולחנות פיקניק מעוצבים העשויים חלקי מכונות שחוברו להם יחדיו ביד האומן אברהמיק חזן, חבר הקיבוץ.

תחנה 5 - תצפית מגבעת כוכבה על נהריים נמשיך על כביש 90 דרומה. מול מנחמיה נפנה שמאלה (מזרחה), לכיוון נהריים (תל אור), נעבור את מגרש החניה הפנימי ונעלה על דרך סלולה העולה בתוך גן פסלים עד לתצפית. מתצפית גבעת כוכבה נראים רמות סירין ממערב, הרי הגלעד ממזרח ובניהם מפגש הנהרות הירדן והירמוך ושרידי מפעל החשמל של רוטנברג. מכאן ניתן לצפות גם באתר ההנצחה גבעת הבנות אשר הוקם לזכר שבע תלמידות בית ספר, מבית שמש שנרצחו ע"י חייל ירדני בפיגוע ירי במרץ 1997. נהריים הוא מקום מפגשם של נהרות הירדן והירמוך. בשנות ה-30 הוקמה במקום תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית הראשונה אשר סיפקה חשמל לכל צפון הארץ. בניית התחנה התאפשרה תודות לשתוף פעולה בין המהנדס היהודי פנחס רוטנברג והמלך עבדאללה הראשון והיא פעלה עד פרוץ מלחמת העצמאות. השם "אי השלום" ניתן לאזור עם חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן ב 1994, כאן בנהריים. "אי השלום" מתיחס לאדמות בריבונות ירדנית ובבעלות קיבוצי אשדות יעקב המעבדים את אדמותיהם ועוסקים בתיירות ובפיתוחו של המקום. כיום מקדם ארגון ידידי כדוה"א המזה"ת את הסבת המקום לאתר תיירות אקולוגי ומרכז צפרות איזורי. הפרוייקט מתוכנן כפארק שלום חוצה גבולות אשר יהווה מיזם ירדני- ישראלי משותף. מומלץ לבקר ב"אי השלום" בגבעת הבנות וב"שביל הסכרים" שלאורך הירמוך. תחילת הביקור במרכז המבקרים שלמרגלות הגבעה. מסלול הטיול באדיבות עמותת התיירות עמק וכנרת – חופשת טבע מושלמת לחופי אגם. לפרטים על פעילויות נוספות באזור ניתן לבקר באתר העמותה: www.ekinneret.co.il