קפה בתיה

לקחנו איתנו זוג חברים טובים מאנגליה הרחוקה בערב הראשון שלהם בארץ לאכול אוכל יהודי כי זה מה שהם ביקשו. התלבטתי ביני לבין עצמי האם אוכל יהודי הוא חומוס, או פלאפל אבל מכיוון שזוג החברים שלי היה יהודי הם הזכירו לי שלא בכך העניין והם מחפשים אוכל יהודי של ממש.

מסעדת בתיה הותיקה היא פתרון נוח לכל מי שיש לו תייר שמתאכסן בשדרת המלונות שלחוף הים. הליכה של כמה דקות ואתם בפינת דיזנגוף וגורדון ואתם כבר רעבים.

המסעדה הותיקה הזו, לא רק שהיא אחת המסעדות הברנז'איות ביותר בתל אביב בימי שבת ואפשר למצוא בה כמה דמויות מפורסמות במיוחד מתחום התקשורת שלא מוותרים על מטעמיה, היא מסעדה נעימה במיוחד.
עיצוב המקום, כמו נשלף הישר ממגזין משנות השבעים, או שאולי פשוט באמת עוצב בשנות השבעים ולא שונה בו דבר.

המטבח הרועש המשתלב עם הסועדים נותן תחושת בית תמחוי קלה והכרחית לכל אכילה במסעדה המגדירה את האוכל שלה כ"יהודי".

אבל ההפתעה האמיתית מתחילה כאשר מגיעות המנות לשולחן. אוכל יהודי אשכנזי אמיתי החל ממרק הקרפלך, וכלה בצימס, עופות מכובסים משובחים, אטריות מתוקות, פירה והמנה המנצחת של המקום: שניצל ענק טרי וטעים בליווי תוספות גרמה לאורחים שלי לחייך ללא הפסקה.

אפשר להסתנב כמה שרוצים על אוכל יהודי מזרח אירופאי, גם אם הוא לא שיא התיחכום, הרי שהוא טעים מאד, משביע ומשהו בחוסר התיחכום שלו הופך אותו לדבר נחשק כאשר אתם רעבים ובא לכם פשוט לדמיין שאתם נמצאים במטבחה של אימא.

כל זאת בהנחה שאימא שלכם באמת נולדה בפולין.
ואם לא, דמיינו לעצמכם שאכן כך- חווית הנאה מושלמת מצפה לכם שם ללא שום קשר לשיוך העדתי שלכם ולמה שהורגלתם לאכול בבית.
המסעדה נסגרת מוקדם באופן יחסי למרות תיאור שעות הפתיחה, בעשר כבר מתקפלים שם והחל משעות הערב כבר חסרות חלק מן המנות המובילות. עיקר האקשן שם הוא בשעות הצהריים.