הר ברקן - טיול ברכס הגלבוע

תצפיות מרהיבות על שדות העמקים, שדומה כי שורטטו ביד אמן ונצבעו בכל גוני הירוק, הליכה בקניון חוויתי ושלל פריחות - מזומנות לנו בהר גלבוע. הגלבוע - כללי רכס הרי הגלבוע הוא שלוחה של הרי שומרון. הרכס מתנשא כ-500 מ' מעל עמק יזרעאל ועמק חרוד, וכ-700 מ' בואכה בקעת בית-שאן והירדן.

שמו של הגלבוע נובע מהשורש "גבע", ואולי מקורו בצירוף המילים "גל" (במשמעות של תל, הר) ו"בוע" (מבוע, מעיין) - למרות שבהר עצמו שלושה מעיינות בלבד, ורוב המעיינות נובעים דווקא למרגלותיו. משערים שהכפר ג`לבון בדרום ההר משמר את השם הקדום "גלבוע". כמות המשקעים על ההר קטנה, וחיזוק לכך נמצא גם בתנ"ך, בפסוק הפותח את קינת דוד: "הרי בגלבוע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תמורות" (שמואל ב`, א' 21). כל זאת, מדי שנה בשנה שב ההר ונצבע בשלל צבעים ונמלא פרחים, ובראשם נסיך הכתר - אירוס הגלבוע. פינות החמד בהר רבות, ואנו בחרנו לבקר בשתיים מהן: הר ברקן ונחל יצפור.

הר ברקן - המסלול גובהו של ההר 497 מ' מעל פני הים - מהגבוהים בהרי הגלבוע. מרחבת התצפית במקום 2 נצא לטיול רגלי (כשעה) טבעתי - מסומן באדום - המקיף את הפסגה. לאורכו פזורות מרפסות, ובהן לוחות תצפית המקלים על זיהוי האתרים המסתמנים במרחק. ליד מגדל התצפית נפרסת תצפית לדרום ולמערב לעבר בקעת ג`נין. רוב הכפרים הערביים, במדרונות המערביים של ההר, שימשו בסיס לכנופיות שתקפו את היישובים היהודיים באזור. מן העמדות בתעלות הקשר, ומדרך הפטרולים שבחלקה נסענו, הם שלטו לכל אורך "הקו הירוק" על גב ההר. כך עד מלחמת ששת הימים, שבמהלכה כבש צה"ל את כל האזור.

בהמשך השביל נראה בור מים וגת עתיקה 3. תלילותו הרבה של ההר, ומיעוט המים והמעיינות בו, גרמו לכך שלאורך כל ההיסטוריה נותרו היישובים על ההר קטנים ומעטים. שיחי אלת המסטיק, "עמודים" ירוקים של כלך ושומר, ופריחות שלהי החורף והאביב של הרקפות, הכלניות, הנוריות והצבעונים הם רק חלק קטן מן הצמחים שיעטרו את מסלולנו בשלל צבעים. ההדור מכולם, בלא ספק, הוא אירוס הגלבוע (פורח בדרך כלל בחודש מארס), הבולט בגושים צפופים של פרחים שצבעם סגול עמוק. האירוס - סמלה של החברה להגנת הטבע, סמל לשמירת הצומח וסמלו של ההר כולו - נעלם כמעט מהנוף של שנות השישים.

נמשיך בשביל ונגיע לתצפית מזרחה 4, ובה יתגלו לפנינו העיר בית שאן במלוא הדרה, הרי הגלעד ובקעת הירדן. נרד מההר במדרגות אבן. נחצה את הכביש ונמשיך בשביל ברור צפונה, ללוחות תצפית 5 המספרים על גאולת העמקים על-ידי המתיישבים. הנוף הנפרש לרגלינו מגלה תמונה מרהיבה: היישובים - עין חרוד, חפצי-בה, תל-יוסף ועוד - פזורים בין שטחים מעובדים בחום ובירוק, ובמקום הביצות שיובשו - בריכות מים כחולות. את כל היופי הזה מקיפה מסגרת של הרי הגליל ורמות יששכר בצפון, והרי הגלעד במזרח.

במערב נראה את הר שאול, שחציו מיוער וחציו קירח. סופם הטרגי של שאול ובניו במלחמתם נגד הפלשתים מונצח בשמות הרים וגבעות נוספים במקום - הר עמינדב, הר מלכישוע ואחרים. במזרח נראה את העיר בית-שאן, שעל חומותיה נתלו גופותיהם של המלך ובניו. נמשיך בשביל לכיוון מגרש החנייה 1, וכאן גם יסתיים המסלול.

איך מגיעים: ניסע ממגידו לעפולה בכביש הסרגל (מס' 56) ובצומת הסרגל נפנה ימינה (מזרחה), בכביש 675, ליישובי חבל תענך. נמשיך ישר בצומת יזרעאל, ומיד אחרי תל-יזרעאל (משמאל) נפנה ימינה, על פי השילוט ל"מעלה נורית" - דרך רחבה החוצה את ההר. נפגוש בשלטים המכוונים לתצפיות יפות מהר שאול ומ"מצפה ויניה", ומדי פעם בפעם נפנה מבטנו צפונה (שמאלה) וניהנה ממפתחי נוף הצופים לשדות עמק חרוד ועמק יזרעאל. אחרי שנעבור ב"שער הזהב", נמשיך כברת-דרך ונראה שילוט להר ברקן. נחנה כאן 1, צמוד לדרך מצד ימין.