מסעדת בראסרי

זו אחת ממסעדות ה"בון טון" התל אביביות הנודעות ביותר של השנים האחרונות ונדמה שאת עיקר תהילתה היא קנתה בעיקר בשל מיקומה האסטרטגי אל מול כיכר רבין, [לשעבר כיכר מלכי ישראל] במרכז זירת האוכל החדשה של תל אביב ברחוב אבן גבירול.

הבראסרי קנתה לעצמה תהילת עולם על ידי יחסי ציבור מצויינים אשר הדגישו את שעות הפתיחה הנרחבות שלה והציעה כמעט בפעם הראשונה מסעדת ביסטרו של ממש אשר מציעה שירות במשך עשרים וארבע שעות ברציפות, סוג של גימיק שהביא אל המסעדה בלייני לילה ואנשי ברזנז'ה שפקדו את המקום לאחר הופעות.

לא הזיקו איזכורים שבועיים של שמות של דמויות מפורסמות מתעשיית הבידור בארץ אשר נצפו יושבים בה בשעת לילה מאוחרת. כך או כך, הפכה הבראסרי בתוך זמן קצר שם נרדף למקום אוכל מעודכן, בעל תווית יוקרתית המציעה חווית אוכל והתחככות ברנז'אית בצל אנשי תעשיית הזוהר[?] התל אביבית.

תפריט המקום אקלקטי מאד, וישראלי מאד, ולמעט ארוחת הבוקר המפורסמת והמצויינת שלו המוגשת באופן קפדני עד השעה שתים עשרה בבוקר בלבד ניתן למצוא במקום מגוון רחב אך חסר יחוד או אמירה של מזונות שונים, החל בהמבורגר וככל בחזה עוף מכובס או שניצל שגרתי.

הזמנו בבראסרי בשעת צהריים עמוסה ביום שבת, המבורגר במנת צלייה מדיום, אותו נאלצנו להחזיר שכן הגיא נא לחלוטין בליווי שבבי צ'יפס יחודיים ופריכים, ושניצל עוף שהיה סתמי כאילו נשלף משקית "מאמא עוף" שנמצאה במטבח בליווי אורז לבן משעמם במיוחד. ההמבורגר בליווי גבינת אמנטל הוחזר לשולחן שנית,[אותו ההמבורגר כולל הנגיסה הראשונית שלנו] והפעם הפך מחיה מרקדת לסוג של מאובן שהומת ללא רחמים על הגריל. בתוספת של שלוש כוסות שתיה מוגזת הותרנו כמאה וחמישים שקלים שגם אם הם לא נשמעים כארוחה יקרה במיוחד הרי שתל אביב מציע היום את רמת האוכל הזו בהרבה פחות.

המקום, למי שהעניין מדבר אליו עטוף בהדרת הוד וכבוד פלצנית משהו, המלצרים חנוטים מדי ומבוהלים משהו וקשה להשיג שולחן ללא תיאום מראש. הגם שהגענו בשעה לחוצה במיוחד שבה המסעדה היתה מלאה לחלוטין, הרי שמקום נבחן פעמים רבות ביכולתו לתת שירות הולם בשעת לחץ ועומס, והבראסרי לא קיבל אצלנו ציון מרשים בלשון המעטה. זמן ההמתנה לחשבון היה ארוך במיוחד וכלל הגעה שלנו לעמדת השירות בשביל לשלם על מנת שלא נפסיד את הסרט בקולנוע גת הקרוב.

אחרי הכל, רשמנו לעצמנו חוויה מאכזבת במיוחד, בעיקר לאור בקשה לקנקן מי ברז שהגיעו לא בהירים משהו וגרמו לנו לעזוב את המקום צמאים לסודה מקיוסק שתוגש לנו ללא שום הוד והדר.