פיצה 1+1 ברחוב הרואה ברמת גן

פיצה 1+1 הוא לא שם של מותג. הוא שם של תופעה. תופעת הרעב הישראלי חסר הפשרות שהתפתח פה והרצון לקבל תמורה מלאה בעד הכסף בצורה של כמות.

כן, זה לגיטימי במיוחד לרצות לשלם במסעדה גם אם היא של פאסט פוד ולקבל תמורה הולמת תמורת הכסף, ונדמה שהז'אנר הזה שמתקיף היום כמעט כל מוצר בסופר מרקט ומבטיח לנו לקבל מהכול פעמיים תמורת אותו סכום כסף הפך למשחק התמכרות עבור חלק גדול מן הצרכנים הישראלים.

פיצה טובה עם גבינה משובחת ובצק דק בארץ היא עניין למביני דבר בלבד. מרבית הפיצריות בארץ תופתעו לדעת אינן שייכות למותג מסויים ולמעשה כניסתן של הרשתות הגדולות לארץ כגון דומינוס והאט רק עודדו את הצריכה של המוצר ולא בדיוק כבשו את השוק.
הישראלים מעדיפים לרוב שלא לשלם שמונים שקל לפיצה איכותית יחסית של דומינוס. אם אפשר לתת להם שתי פיצות משפחתיות בסכום הזה- יותר עדיף.

וכך, בשקט בשקט נכנסו כל הפיצריות לעניין ה 1+1 גם אם קודם לכן מכרו את הפיצות שלהן בצורה יותר רגועה.

אפשר להבין את התופעה, אבל אי האפשר להבין מדוע כל סוג של בצק עם תחליף גבינה עם רוטב חסר אישיות מתחתיו מרשה לעצמו לומר שהוא פיצה.

פיצה 1+1 שברחוב הרואה פינת חיבת ציון שברמת גן היא אחת "הפיצות", הגרועות ביותר שאפשר למצוא. למעשה היא בכלל לא פיצה. יש לה רק טקסטורה חיצונית שכזו. הבצק הנחות אף פעם לא אפוי, תחליף הגבינה הוא תמיד תחליף גבינה ולא גבינה של ממש והתוספות חסרות השראה בדיוק כמו כמו כל דבר אחר בסניף הפיצריה הזו.

הרבה מאד שליחים שמביאים את בשורת הכלום הזה לכל רחבי העיר עדין לא הופכים אותה לפיצה טובה אלא יותר ובעיקר לפיצה היחידה באיזור וכשאין מה לעשות ורוצים מהבצק החם חם הזה ולהרגיש שלא דפקו אותנו במחיר אל מול כמות, יש מי שמתפתים להזמין ממנה במשלוחה עד הבית.

אין שום דבר ראוי לשבח בפיצה הזו. שלא לומר גם לא דבר קטן אחד. קחו פיתה עם קטשופ והרבה גבינה ותמיסו אותה במיקרו גל בעצמכם, התוצה עדין תהיה טובה הרבה יותר.