שווארמת שמש ברחוב תובל בבורסה ברמת גן

שווארמת שמש ברחוב תובל ברמת גן במתחם הבורסה היא הסיבה המרכזית וההסבר המאקרו כלכלי לכך ששווארמת שמש, הגם שהיתה כאן בערך שלושים שנה לפני המצאת מקדונלד, לעולם לא תהפוך לרשת מצליחה בכל הארץ.

שווארמת שמש הזו היא אחותה הצולעת והנכה של הסניף המיתולגי ברחוב זבוטינסקי,[ראו סיקור נפרד] שעל כל הוד עליבותו עדין יודע לספק את הסחורה ולעשות את זה כמו שצריך.
באופן טבעי, כאשר נפתח הסניף הזה ברחוב תובל נהרו לשם כל מעריצי המוצר המקורי לבצע השוואה. מיהרו ונפלו.

למרות שהחשק הטבעי לקבל את אותו המוצר באווירת מזגן קסם לרבים מאיתנו, הרי שמתסבר שמזגן, כמו מזגן ב"שמש" הוא לא באמת מזגן. וחום יולי אוגוסט קופח גם בתוך הסניף המרווח הזה.
בנושא העיצוב: במסעדה אקווריום דגים ענק כיאה לכל פריט עיצוב ארסולוגי משהו, שולחנות עץ פשוטים וכיסאות עץ כואבים במיוחד שמזכירים לכם כל הזמן שלא באתם להנות.

גם אם אתם מוכנים לסבול בשקט ולהפנים את האכזבה למראה הכישלון להפוך את שמש למגה אימפריה הרי שסבלנותכם תפקע בעיקר כאשר תגיע השווארמה עד לשולחן, קרה, במצב צבירה רע במיוחד ותכלול לידה תוספות דליחות במה שיוגדר כלא עסקית, באופן מוזר השווארמה לא כלולה בעיסקית הצהריים של המקום. שחצנות היא לא דבר בריא במיוחד כבר אמרנו?

מגוון מוצרים נוסף המוצע בעיסקית הוא שיפודים פשוטים ולא טעימים במיוחד כגון קבב סר טעם, פרגיות חמצמצות משהו ושישליק נחות במיוחד.
כן, לא התבלבלתם, אתם יושבים במסעדה שנושאת את השם המפואר שמש ואין לה בכלל שום זכות מוסרית לעשות את זה, אבל מי אמר שהעולם צודק.

בפעמים הבאות שתבקרו במסעדה כבר לא תרצו לשבת בה. אתם תנסו לקחת את המנה המוכרת לכם בפיתה וללכת. אל תשכנעו בכל מקרה לקחת את המנה האהובה עליכם בלפה. מדובר במנת חנק מן הסוג הגרוע, הרבה בצק ומעט בשר.

גם בפיתה לא תחזור על עצמה חווית השלמות המלוכלכת אך הטעימה של סניף ז'בוטינסקי. זה פשוט לא יוצא להם שם טעים.
כשאוכלים ברשת, בכל מקום זה אמור להיות אותו הטעם גם אם בהבדלים דקים. תשאלו את האמריקאים והם כבר יסבירו לכם. אצל שמש זה לא עובד, ונדמה שהסניף הגרוע הזה נהנה מאיזור תעשייה צפוף במיוחד עם מעט מאד אפשרויות לבחירות מזון מעניינות.

הסניף חזק במשלוחים, גם בערבים, ואולי מוטב שכך.
לא להתקרב. לא לעצור. להמשיך ולנסוע עוד חצי קילומטר לסניף המקורי ולאכול רק שם.