חוף הכלבים בתל אביב

חוף הכלבים בתל אביב הוא כל מה שאפשרי ולא אפשרי בתל אביב.

רצועת החוף הקטנה וחסרת היחוד הזו ניצבת כמו שטח או"ם בין שתי מדינות עויינות מסוכסכות. חוף הרחצה הנפרד לדתיים לימינה וחוף הגייז התל אביבי לשמאלה.

במדינה של ניגודים, זו אולי הדוגמא הטובה ביותר לסובלנות או לחוסר היגיון יש יאמרו. חוף הכלבים הוא לא בדיוק רצועת חוף גדולה שוממה ומרוחקת אלא רצועת חוף של כחמש מאות מטר בלבד, צרה מאד שכן היא ננגסה עד ללא רחם על ידי הטיילת החדשה שהוקמה במקום ואין למשתזפים בה שלווה - לא מטעמם של ההולכים והשבים על כביש ההליכה החדש הממוקם פשוט בדיוק מעליה, ולא מטעמם של הולכי הארבע שממלאים את החוף לעייפה.

כלבים? בים? חשבתם שאסור לא? אז זהו. מסתבר שאפשר. העיריה התל אביבית שאינה טולרנטית כל כך לגבי צואת כלבים ברחובות מתירה במקטע החוף הצר הזה לכל בעלי הכלבים להביא לחוף את חבריהם הטובים תוך מגבלות מסויימות של רצועה וקולר חוסם פה. התוצאה: זהו אחד החופים הכאוטים והמלבבים ביותר בתל אביב שכן הוא שורץ בעשרות כלבים בכל יום מימות הקיץ ומאוכלס בצפיפות על ידי הכלבים ובעליהם. בנושא מגבלות הקולר והרצועה נדמה שאיש לא שמע עליהם בחוף. בישראל כמו בישראל. אנחנו מאמצים חוקים עד שהם מציקים לנו או לא נוחים לנו, אבל ההתאמה התל אביבית להוראת השעה של מותר להביא כלבים פשוט מלבבת.

החוף מלא בכלבים גדולים וקטנים שפשוט משתגעים מאווירת החופש, משחקים אחד עם השני וגם כמובן רבים פה ושם. הבעלים לעומת זאת, שחושבים שיוכלו לשבת ולהשתזף טועים ובגדול. אין שום אפשרות ל"תפוס צבע" בחוף הזה שכן כמויות הכלבים בו גדולות כל כך ובכל דקה בערך מישהו יעיף עליכם המון חול ולא תוכלו לעשות שום דבר מכיוון שמדובר בכלב.

מה הם טרדות קטנות לעומת ההנאה שבמשחק עם הכלב הפרטי שלכם או כלב אחר שדומה לו שהתיישב ליידכם באמצע יום קיץ מלבב ומלקק אתכם עם המון רוק.

רק אם יש לכם כלבים. או אם אתם אוהבים כלבים. לא מומלץ להביא ילדים קטנים מדי לחוף, הכלבים עלולים להציק להם והם נבהלים בקלות.