חנות תקליטים יד שניה בחזרה לתקליט ברחוב עוזיאל ברמת גן

יש מעט מאד חנויות שעונות לתיאור אטרקציה: חנות התקליטים יד שניה ברחוב עוזיאל ברמת גן היא בהחלט אחת כזו ושווה יותר מביקור אחד לכל מי שהוא חובב מוסיקה אמיתי.

החנויות של פעם התאפיינו ביחס כנה ללקוחות שלהם, הם הכירו כל אחד בשמו ובעיקר מכרו את תוצרתם לאותם לקוחות באופן קבוע. הלקוחות מצידם שמרו על נאמנות גבוהה והיו חוזרים שוב ושוב. זה היה העידן הכלכלי של שנות השבעים והוא חלף מן העולם עם כניסת עידן המותגים בו אנו חיים. קונגלומרטיים אדירים השתלטו על כל תחום בחיינו והמכולת השכונתית הפכה למשהו שרק קונים בו סיגריות במקום לצומת מפגש חברתית.
תקליטי הוויניל, כמו שנות השבעים עברו מן העולם. בעיקר בארץ. חברות התקליטים לא מדפיסות אותן יותר והדיסקים, המצאה רעה לכל דעה, פשוט דחקו את כל הקסם הזה החוצה של המחט החורצת את הוויניל ומשמיעה מנגינות ואת הטקס של "להפוך צד" ואת הדיון הסוער של איזה צד בתקליט טוב יותר מן השני.

רבים מן האספנים של המוסיקה בארץ לא וויתרו על שמיעת מוסיקה באמצעות תקליטים. יודעי דבר יאמרו לכם שהמוסיקה נשמעת אחרת תוך כדי סיבובי ה 33 והמחט החורצת את התקליט וכי נשמתם של יצירות פופ רבות וגדולות כלואה בתקליטים ולא בסי די.

בחנות התקליטים הקטנה והקסומה הזו שפתוחה עד שעות מאוחרות, יש ממש נקודת מפגש של פריקים של מוסיקה, לועזית וישראלית ולצומת הקטנה הזו מגיעים המון אנשים מכל מקום שאוהבים לדבר על מוסיקה ומעל לכל מחפשים את חווית הקנייה של מוסיקה כפי שהיא הייתה פעם: לאט. בשקט ובשלווה עם מוכר שמבין במוסיקה ולא בתוך המולת קניון רועש מלא בילדים ועוברי אורח שהגיעו לקניון למטרות אחרות.

ניתן למצוא שם כמעט כל תקליט ישראלי שאי פעם היה וגם תקליטים מחול במהדורות מקוריות או ישראליות. יש המון סחורה בחנות עצמה וקשר ישיר של בעליה עם אספנים. הם ישיגו לכם כמעט כל תקליט שתרצו בו בתוך שבועות ספורים והמחירים פשוט מצחיקים. מרבית התקליטים בהנחה שאינם נדירים מאד יעלו לכם בין עשרה לחמישה אשר שקלים בלבד. נדמה שכל קשר בין החנות הזו לבין עסקים הוא מקרי בהחלט והאהבה לנושא עצמו היא שמנצחת על ניהולה.

חוויה מרתקת וחובה לכל חובב מוסיקה. גם לאלו שאין להם פטיפון, אלו האחרונים יגלו שהם רצים לקנות אחד כזה אחרי כמה ביקורים שם ונזכרים בכל האהבות המוסיקאליות הנושנות שלהם בעונג גדול.