כיכר רבין - לשעבר כיכר מלכי ישראל בתל אביב
כיכר רבין בתל אביב, או בשמה הקודם: כיכר מלכי ישראל היא כיכר העיריה המפורסמת ביותר בארץ ולא בכדי.
כמה מן הרגעים המרגשים ביותר של הציבוריות הישראלית ארעו בה. היא חרוטה בזכרונם של כולנו בעיקר בשל מה שהוא אולי האירוע הישראלי המלכד והמפלג ביותר בו בעת: רצח רבין. אין לנו בארץ את ההייד פארק, יש לנו את כיכר רבין. כמו בכל דמוקרטיה טובה, היא הפכה עם השנים בכוונה או שלא בכוונה, לכיכר המשמעותית ביותר לדרך בה החברה הישראלית חווה את הדמוקרטיה שלה. הפגנות בכל נושא שהוא נערכו שם, ממשלות קמו ונפלו וכאבים גדולים לצד קפיצות אל תוך המזרקות שפעלו בה פעם, בעת נצחון מכבי תל אביב בכדור סל בשנות השבעים.
מלחמת כריות [כן, זה באמת קרה] מצגים של חברות מסחריות ושבוע הספר המיתולוגי כולם ארעו בה. כל אלו מוציאים לרחוב את הישראלים שאינם ממהרים לעשות זאת וזה קורה בכיכר רבין. נדמה שחלק כל כך גדול מהזכרון הקולקטיבי שלנו נמצא בכיכר הזו עד שלכל אזרח במדינה יש דעה לגביה, אוהבים אותה, שונאים אותה אבל מכירים בחשיבותה כסמל לאומי. הכיכר עצמה, אגב, מלבנית ולא עגולה כפי שמקובל לחשוב על כיכרות, היא כל כך מובנת מאליה שמעטים שמים לב לסוד קסמה. פרנסי המקום ראו בחזונם כיכר שבה תוכל העיריה לקיים אירועים שונים לטובת ולרווחת תושביה.
נדמה שאיש לא תכנן את הפיכתה לסמל של הדמוקרטיה הישראלית, וודאי וודאי שלא עירית תל אביב ,ועוד יותר ממנה תושבי הרחובות הסמוכים הנאלצים להתמודד עם רחובות ראשיים סגורים חדשות לבקרים בשל הפגנות ענק שמקיימים שם, מעת לעת, גופים בעלי עניין. נדמה שאיש לא נותן את דעתו לחשיבה הארכיטקטונית של המקום, השייכת לתפיסה האדריכלית של גושי הבטון הפונקציונאלים של שנות השבעים. במרכז של "הכיכר" עומד בעצם בנין העיריה, והכיכר כולה באה לשדר את עוצמתו של גוש הבטון ושל גוף השלטון הבירוקרטי הבוקע ממנה. ממש כמו בנין ההסתדרות בתל אביב על המדשאות הנרחבות שלו. רבים לא אוהבים את בניין העיריה, אבל אוהבי אדריכלות, שגם אם הוא לא לטעמם האישי ,יכולים להצביע על סגנונו המובהק.
הכיכר, שקרה בה הכול, לא כמעט. באמת שקרה בה הכול. היא חלק מן התרבות הישראלית וגם מראה לניגודיות שלה. ביקור בכיכר בשעת הפגנה הוא ההפך הגמור מן המרחב האורבאני המרתק שהיא מציעה כשהיא ריקה. למרות שהכיכר היא אחד ממוקדי ההכנסות הגדולים של עירית תל אביב היום שגובה סכומי עתק מכל מארגני הפגנה, הרי שלדעתם של תושבים רבים היא עושה מעט מאד לשימורה. הנוי מוזנח, המרצפות שחוקת, הפסלים חלודים והמזרקות סגורות מזה שנים. חבל, כי כל פלא ארכיטקטוני בכל עיר אחרת היה מקבל תשומת לב יחודית כבר מזמן. כאן גם מדובר בסמל מוזנח, ואולי גם זה עניין המעלה תהיות ומשמעויות כמו כל דבר אחר במקום הטעון והפסטוראלי הזה בו בעת. ביקור ביום של שלווה מגלה את קסמה. אם אתם גרים ליד או מגיעים סתם מרחוק.
קפה נח אחד העם
מדובר בבית קפה שהוא גם ספריה, בו מוזמנים האורחים לשבת עם כוס קפה ולקרוא ספר.
הוא שכונתי לגמרי, ויחד עם זאת - מקבל בברכה אורחים שאינם מקומיים, אשר במהרה ירגישו במקום "כמו בבית".
פרוזדור בורגר בר
במקום בו פעם עמדה מסעדת "וויט הול" המיתולוגית, ניצבת בשנה וקצת האחרונות מסעדת בשרים טובה לא פחות בשם "פרוזדור", בהבדל עקרוני אחד: כאן מתמחים בהמבורגר, ועושים את זה טוב!
למידע נוסף...טל בייגלס תל אביב
טל בייגל בפינת הרחובות קרליבך ויהודה הלוי אל מול מתחם הסינמטק רושם לעצמו ותק מרשים של כעשר שנים כבר במיקום בו המסעדות רק נסגרות ונפתחות בכל שנתיים שלוש וזו כשלעצמה כבר עובדה מרשימה.
למידע נוסף...
דרוגי-גולשים
כיכר חשובה ומשמעותית
כיכר מלכי ישראל לשעבר
הכיכר שבתל אביב.
ה-כיכר המרכזית של תל אביב.
ככה היא באמצע
בעיקר לילדים ובימי אירועים.
עברה שיפוץ יפה
עמודים