גן טיול בזכרון יעקב

למעשה המונח "גן טיול" ייחודי לזכרון יעקב, עד כדי כך שהפעוטות ובעקבותיהם ההורים מכנים כך כל גן שעשועים באשר הוא משל הפך השם "גן טיול" לשם ג’נרי. בימים אלה מבצעת המועצה המקומית פעולות שיחזור ושדרוג לגן. הכוונה היא לשחזר את האווירה הקסומה והמסתורית ששרתה בו בימי פארו על האלמנטים הקבועים שהיו בו, כמו שער הברזל המרשים, בריכת האבן וסביל המתכת.

גן טיול נמצא ממש במרכז המושבה זכרון יעקב, צעדים ספורים מהמדרחוב

אומרת מהנדסת המועצה, לילך גינת - נוימרק: "גן טיול הוא הפנים של היישוב, בעל ערך היסטורי, לכן אנו מקפידים לשחזר אותו באופן שיהיה נאמן לערך ולרוח של הגן. מדובר בפרויקט חשוב מאוד לראש המועצה. הגן יהווה מוקד תרבותי, היסטורי, ויהיה פתוח בפני פעילויות הקהל. בגלל מעמדו החיוני של הגן הקדשנו חשיבות תכנון רבה ואף נעזרנו בתיעוד היסטורי כדי שנוכל לשחזר את הגן באופן הטוב ביותר. המועצה המקומית הקצתה תקציב מכובד לפרויקט שדרוג הגן לצד התרומות שגייסה, כל פניותינו לגורמים לקבלת מענק כלשהו ללא הועיל אבל בכל אופן הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל בכוחות עצמנו. השבוע עומד לבקר בזכרון, שר התרבות המדע והספורט ובמהלך הביקור נדרוש ממנו שיסייע לנו בפרויקט".

"הכרחי לשחזר את גן טיול, על כל האלמנטים שהיו בו, על מנת להשיב לו את האווירה הקסומה והמסתורית אשר אפיינה אותו בעבר", הדגישה המהנדסת גינת - נוימרק, "על פי התוכנית אנו עומדים לשחזר את הגדר החיה ואת שערי הברזל שהיו קבועים בה, על פי תצלומים היסטוריים. לשחזר את בריכת האבן העגולה שהייתה ממוקמת בלב הגן, ולשחזר את המזרקה המוארת שהייתה בה, תוך כדי מציאת פתרונות בטיחותיים."
חיליק לייטנר וגברת תלמה בחור מארכיון המועצה תרמו רבות לתוכנית שיחזור הגן בכך שחקרו, רשמו ואספו חומר היסטורי רב, על פיו הוכנה תוכנית השחזור של האדריכל אמיר בלום ממשרד האדריכל מילר בלום. הגן ישתרע על כחמשה דונם, תוך כדי שימור על האלמנטים הקיימים והעצים, והוספת פרטים חדשים כמו מתקני משחק, ספסלים, מדשאות, שיחזור בריכת המים, פנסים כמו במדרחוב, יוקף בגדר דוגמת הגדר של בית הכנסת אוהל יעקוב. המועצה המקומית ששמה לעצמה מטרה לשמור על כל אלמנט היסטורי, סביבתי, ייחודי, תרבותי בתוך המושבה, רואה בפרויקט זה אתגר גדול. לכן לא חסכה בהשקעה וגייסה תרומות למימוש מטרתה, בלי תמיכה פורמאלית מצד גורם זה או אחר. הפרויקט יוצא לפועל בתקציב של 2 מיליון שקלים. עבודות השחזור תמשכנה כחמיה חדשים.

"מתוך עבודת התיעוד והסקר אשר נערכה על גן טיול ניתן לאשש את ההנחות הראשוניות כי זהו אתר חשוב ומרכזי בזיכרון יעקב", מבהירה גינת-נוימרק, "קודם כל, ערך אורבני, מיקומו המרכזי של גן טיול בלב המושבה מעניק לו חשיבות רבה במרקם הסביבתי הבנוי של זכרון יעקב. דבר שני, ערך אדריכלי, ניתן ללמוד על מבנהו האדריכלי של גן טיול מתצלומים היסטוריים בלבד, כיוון שלא נותר כיום זכר לתכנון האדריכלי המקורי. וכמובן הערך ההיסטורי, גן נוי זה הפך מיד למרכז לפעילויות שונות של תושבי זיכרון יעקב, ושימש את המושבה אולי יותר מכל מבנה ציבור שהיה בו".
עם השנים נעשו בו שינויים: נעקרו עצים, שטחו צומצם, נהרסה הבריכה המקורית נבנו עליו מבנים שונים, ביניהם מבנה מועצת זיכרון יעקב, ומבנה מועצת הפועלים.כיום לא נותר זכר לפארו של הגן מימים עברו.
קצת הסטוריה
’גן טיול’ הוא גן המושבה הממוקם על פינת הרחובות הנדיב והרצל. והינו הגן הראשון בארץ שניטע בעצי נוי בלבד בשנת 1886 ע"י פקיד הברון פרנסיס דיגור. במקור היה שטחו של הגן נרחב יותר והשתרע כמעט לכל אורכו של רח’ הנדיב. בין שבילי הגן וגם בפינות רחוקות היו מוצבים הרבה ספסלים לנוחיות המטיילים. הקו המוביל בגן היה קו מעוגל. לגן היו שני שערים כפולים ורחבים שפנו לרח’ הנדיב (רח’ הפקידים) ושער צר יותר שפנה לרח’ הרצל (רח’ הרופא). שערי הכניסה היו עשויים מברזל עבה והיו מעוטרים בדוגמאות פרזול נאות, השער מול ביה"ס היה תמיד פתוח והשער המזרחי היה לרוב סגור. אף אחד לא יודע מדוע עשו שערים כל כך מסיביים לכניסה לגן ציבורי, אבל יש תיעוד שבראשון לציון בתחילת ימי הפקידות, היו ימים מסוימים בשבוע, בהם הכניסה לגן הייתה רק לפקידים ולמשפחותיהם, וימים אחרים למשפחות האיכרים (אין שום תיעוד או אפילו שמץ של שמועה שכך היה אי פעם גם בזכרון). מכל שער שניכנס המבקר, תשומת לבו ’הובלה’ למרכז הגן... ושם במרכז, ניטעו עצי נוי במעגל רחב ידיים, מתחת לכל עץ היה מוצב ספסל, שגם הוא מעוגל קמעה היה. הקרקע ליד הספסלים הורבצה בכורכר מהודק היטב, ובמרכז, גולת הכותרת של גן טיול... הבריכה... בבריכה היו צמחי מים, גדי זהב ומזרקות מים + תאורת לילה, שהוו מראה יפה (הפעילו אותם במוצאי שבתות וחגים ובאירועים מיוחדים). הרבה התאוו לתצלום ליד הבריכה. מעניין שלמרות העובדה שבימים עברו, מצלמות לא היו כל כך נפוצות כמו היום, בכל זאת להרבה מבני זיכרון יש תמונות ליד הבריכה.
בחלק המערבי של הגן, קרוב לרח’ הרצל, היו שטחים פתוחים גדולים יחסית, ובהם היו מתקיימות פעילויות יזומות של בית הספר ה’עממי’, כגון התעמלות בוקר לכל הכיתות, משחקי חברה ועוד. לעיתים, בחודשי הקיץ הלוהטים היו מתקיימים לימודים רגילים, בגן בצל העצים.

אליהו שייד מספר, שאהב לראות את אנשי זכרון בערבים, אחרי יום העבודה, מטיילים להנאתם "אנגז’ה" (שלובי זרוע) עם נשותיהם בשבילי הגן.

בין שבילי הגן
בספר של אליהו שייד – זכרונות 1883-1899 (תרגום מצרפתית של אהרון אמיר 1983) ישנו תיאור של גן טיול מן הימים ההם:
"מאחרי ביתו של מר דיגור היה שטח ריק ורחב ידיים. גיבוב זה של טרשים ציער אותו. תחילה עקר משם כל מה שאפשר היה להזיזו בכלל. אחר כך פקד לעשות גומות באבנים הנקבוביות ולשפוך לתוכן סלים של עפר. עד מהרה פינתה פינה צחיחה זו את מקומה לעוּבּר של גן שמעט-מעט פשט צורה ולבש צורה ונעשה הגן הציבורי המוקף שיחי מימוזה (קאסיה פארנזיאנה) שריחם ערב כל-כך. וכל התיירים, וכל פקידי הממשלה הבאים לכמה שעות לזכרון יעקב, אין פיהם פוסק מלתת שבח והלל ליצירת מופת אמיתית זו."