רכס הגלבוע

הגלבוע נקשר בתודעתנו עם קינת דוד המלך על שאול ויהונתן שנפלו לרגלי ההר במלחמתם בפלשתים, ועם הקללה שהטיל בהם דוד. (שמואל ב' פרק א', י"ט-כ"ז). השוטטות ברכס הרי הגלבוע בסוף עונת החורף ותחילת האביב, בתוך ים של פרחים, מלמדת שקללתו הקדומה של המלך דוד לא התממשה. ביום בהיר וצלול ניתן לראות את עמק חרוד פרוש לרגליי ההר, בריכות המים התכולות המנצנצות בזוהר השמש, עמק בית שאן, יישובי התענכים, הכרמל והגליל.

לחץ כאן למפת הפארק

מדי שנה, למעט שנות בצורת, מתכסה ההר במרבדי פריחה. הראשונים לפרוח הם החצבים, הסתווניות, הנרקיסים והפטריות. בחודש ינואר מצטרפות הרקפות, הכלניות והדודאים. את הגל האדום מביאות עימן הכלניות, הנוריות, צבעוני ההרים והפרג האגסי. את גווני הכחול מספקים: מקור החסידה, דרדר הכוח, עכנאי יהוד ולשון הפר וכמובן - אירוס הגלבוע - אחד מהיפים והנדירים בפרחי ישראל, שהפך לסמל ההצלחה של הצלת פרחי הבר בישראל.

כשתסתובבו בין עשרות השבילים המסומנים, שהכשירה קרן קימת לישראל בשבילכם המטיילים, מי ברכב, מי ברגל, ומי באופניים, אתם עשויים גם להיפגש בצבועים ושפני סלע. ואם תרימו מעט את העיניים השמיימה, תגלו גם ציפורים ועופות, שנודדים אלינו מאירופה הקרה.

המסלול:

אנו נטפס בדרך העולה לרכס הרי הגלבוע (כביש 667) ונעבור דרך חוות נורית הנטושה. החווה קלטה בעבר עולים מתימן, שעבדו בייעור ובחציבה, במקום חניון נופש פעיל ובו שולחנות לפיקניק . נעלה עם הדרך להר שאול. פסגה המתנשאת לגובה של 302 מ' מעל פני הים. החורגת משרשרת פסגות הגלבוע צפונה עקב מערכת העתקים. התבלטות הפסגה מאפשרת תצפית ומייחדת את ההר במבט אל הגלבוע מרחוק. ההר קרוי על שם שאול המלך שנפל במערכה נגד הפלשתים (שמואל א' ל"א). שמו הערבי של ההר: תל כולילה ותושבי העמק כינוהו על פי צלצול שמו "הר הקללה". המשמעות האמיתית של השם הפוכה, במובן של "כליל יופי" ובשירי הרועים המקומיים נתייחד ההר כמקום שאליו עולים על מנת להשיג את שלוות הנפש.

הממצאים הארכיאולוגים שנתגלו בהר מצביעים על נוכחות האדם החל בתקופה הפליאוליתית, דרך תקופת הברונזה הקדומה והתיכונה, התקופה הישראלית, הרומית ועד הביזנטית. במרכז הכיכר היה מוצב בעבר מגדל תצפית יערני של קק"ל ואילו כיום הוא מוצב בהר ברקן ונצפה מהר שאול.

במצוקים שבמפנה הצפוני של ההר קיננה בעבר מושבת עופות דורסים (נשרים ורחמים), אולם זו לא חזרה לקנן לאחר ההרעלות הגדולות בשנות ה- 50 וה – 60. מעט לפני הפסגה מסתעף שביל הליכה המסומן בירוק, שבו אפשר ללכת מעל המצוק ומעל עמק חרוד. משם נוכל לצפות על העמק. אפשר לשים את הרכב בקצה המסלול ולחזור אליו.

נחזור אל הדרך הראשית ונמשיך מעט אל חניון קק"ל ומצפור לזכרו של ויניה ראובן כהן, ממייסדי עין חרוד ומפעילי קק"ל. אנו נמשיך בנסיעה מזרחה, עד לצומת דרכים שבו נפנה ימינה להר לפידים. באביב פורחים במקום שלל צבעונים מרהיבים. אנו נמשיך עד למסעף הדרכים הנקרא "שער הזהב" ובו גם חניון נופש. מכאן נוח מאד לצאת למסלול הליכה תלול – לעבר "העמק הנעלם". בחניון הוקמו מתקני משחקים ונסללו שבילי הליכה משולטים המוליכים לשמורת הר לפידים. באמצע הדרך הוקם חניון נוסף –חניון אמצע הדרך.

מכאן אנו נמשיך להר ברקן, נעלה על פסגתו שגובהה 497 מטר מעל פני הים, וממנה יש תצפית נוספת לעבר עמק חרוד וסביבותיו ולעבר היישובים שמתחתנו עד ג'נין, שנוכל לאתרם בעזרת לוח התצפית. בחודש מרץ נוכל לפגוש כאן את אירוס הגלבוע. באביב פורחים גם כלך מצוי, כלניות ועוד. השביל המקיף את הפסגה עובר ליד תעלות הגנה מימי מלחמת העצמאות וליד גת עתיקה.

כאן אפשר לצאת לטיול רגלי טבעתי (כשעה הליכה) – מסומן באדום – המקיף את הפסגה. לאורכו פזורות מרפסות לנוף. נקודת תצפית מרשימה בסמוך למגדל האש. השביל מסתיים בכביש הראשי, החוצה את רכס הגלבוע, ובו נפנה שמאלה ונמשיך עד לחניון הרכב. מכאן נמשיך מזרחה, למרגלות הר אחינועם והר יצפור, עד למסעף המוליך למעלה הגלבוע. נפנה שמאלה בכביש מס' 6666 וניסע עד קצהו – עד למפגש עם כביש 669, ממזרח לקיבוץ בית אלפא.

מי שמעוניין יוכל לצאת לסיור רגלי בנחל יצפור (בכביש המתפתל ממעלה הגלבוע). אפשר להשאיר שם רכב אחד ושני בסוף המסלול. לרדת אל הוואדי - השביל המסומן באדום – העובר בצל אורנים, שניטעו ע"י קק"ל בשנות ה- 60, ובמפלים יבשים. מסלול רגלי זה אורכו כ- 3 ק"מ.