ירדנית והכנרת - מסלול סובב כנרת
הסיור מתחיל באתר הירדנית, לאחר שיצאנו ממגרש החניה של אתר ירדנית, נעבור לתצפית אל סכר דגניה. סכר זה נבנה בשנת 1932 על ידי פנחס רוטנברג הידוע בכינויו "הזקן מנהריים", כחלק ממפעל החשמל שלו - מפעל אשר ייצר חשמל בהנעת מי הכנרת. בניית הסכר הפכה את אגם הכינרת לאגם אשר בו גובה המים נשלט על ידי האדם. לאחר חציית הכביש- נעבור לשביל המסומן בסימון שביל ישראל (כחול-לבן-כתום) בתוך חורשת האקליפטוס אשר נטעו כאן החלוצים מיישבי ההמקום בשנות הארבעים. יש האומרים כי חורשה זו סיפקה השראה לנעמי שמר בשירה: "חורשת האקליפטוס, הגשר הסירה וריח המלוח על המים". וכמו בשיר - גם כאן נוכל לאתר שיחי מלוח לצד הדרך.
ליד חורשת האקליפטוס נמצא בית המוטור המשוחזר - בית משאבות שנבנה ב-1911. כאן ניסה ברל כצנלסון את כוחו בעבודת האדמה והחל את עידן חקלאות השלחין הירוקה כל השנה, שהחליפה את הפלחה החרבה בעמק הירדן. מבית המוטור נמשיך בהליכה לאורך ביצת הכנרת עד לכביש 90. הביצה שהייתה במקום עד שהחלוצים ייבשו אותה היא שריד אחרון לאפיקו הקדום של הירדן בו אנו הולכים, השריד האחרון לאותה ביצה הינן בריכות הדגים שלידן אנו צועדים. ממשיכים לכיוון כביש 90. מימין לנו גבעת הכרך ומשמאל מטע התמרים הראשון בארץ ישראל המתחדשת. עם פטירתה של רחל המשוררת הוחלט להנציח את זכרה במטע תמרים זה כסמל לראשוניות וליצירה.
נמשיך ונחצה בזהירות רבה את כביש 90 עד לפתח בית הקברות של כנרת. בית הקברות של כנרת הינו מקום מנוחתם של חולמים שבראו את המפעל הציוני במו ידיהם, זהו הפנתיאון של חלוצי העלייה השנייה והשלישית. כאן מצאו מנוחה אחרונה חלוצים אשר כוחם לא עמד להם ובצר להם שלחו יד בנפשם, כאן מצאו מנוחה אחרונה בת כנרת, נעמי שמר, שרבים משירה מושפעים מהדמיות ומהנופים במקום, רחל המשוררת שהטיבה לתאר בשירה את מראות הנוף, והסביבה האנושית של אותם ימים ולידה שלושת ידידיה שבצוואתם ביקשו להיקבר לידה. מכאן נמשיך על שפת הכנרת לאורך שביל סובב כנרת הסגול, מרגלות גבעת הכרך דרך אוהלו (הקרויה כך כי כאן נטה ברל כצנלסון את אוהלו). נסיים בימיית בית ירח ונחזור ברגל מהלך של כ 10 דקות לרכבנו במגרש החניה.
דרוגי-גולשים
אחלה טיול
לשלב היסטוריה חלוצית עם המשמעות עבור הצליינים