מערות בית גוברין

גבעות גן לאומי בית גוברין עשויות בעיקרן מסלעי קירטון המצופות בשכבה דל סלא מסוג נארי שהוא סלע קשה יותר - דבר אשר הטביע חותם על האזור, בדמות "מערות פעמון" ייחודיות.
בימי קדם נעשו במערות שימושים שונים ומגוונים: מחצבות, מערות קבורה, מחסנים ובתי מלאכה, מחילות מסתור וגידול יונים.

בבית גוברין ובסביבתה נחצבו מאות מערות, חלקן כמערכות מורכבות ומרשימות מאין כמותן, שיוצרות מבוך ענק של אולמות וחללים גדולים מתחת לפני הקרקע.

האתרים העיקריים בגן הלאומי הם : (לפי המספרים המסומנים במפה):

- מערות הקולומבריום - מערות ששימושן לאחר החציבה היה, כך משערים החוקרים, לגידול יונים, דבר שנתן למערות את שמן.
- מתחם מלאכות חקלאיות - בית בד וגת לימודיים, המופעלים בעונות ביחד עם תלמידים ומשפחות.
- מערכות משוכללות של בורות מים - בורות מים עצומים ששירתו את תושבי העיר מרשה בתקופה ההלניסטית.
- מערת המבוך (מערה 61) - מערכת משוכללת של כשלושים מערות שחברו עם השנים. נוכל להלך דקות ארוכות בבטן האדמה ולראות אילו שימושים עשה האדם במערות לאורך התקופות, להרגיש את המיזוג הטבעי וכשנצא יסתבר כי התרחקנו מטרים בודדים מנקודת הכניסה. בסיום המסלול במערה נפגוש בית בד המשחזר את שהיה במערה בעבר.
- מערות קבורה צידוניות - סדרה של מערות קבורה מרשימות מהתקופה ההלניסטית (מאות 3 -2 לפני סה''נ), למרגלות תל מרשה כולל שיחזור ציורי הקיר שיסו את קירותיהן. זוהי הוכחה כי עמים שונים התגוררו יחדיו בעיר. הצייר הקדמון ניסה לתאר סצינות ציד, חיות בר וחיות מיתולוגיות. המערות שופכות אור על אומנות ואמונות התקופה.
- מערות הפעמון - סדרה של 80 מערות גדולות, שביניהן נחצבו מעברים. גובהן של המערות הגדולות מגיע ל- 1 5 מטרים. המערות נחצבו מלמעלה דרך פתח צר, שהתרחב ככל שהחוצבים ירדו כלפי מטה, מבנה שהעניק למערות צורה של פעמון. כתובות בערבית וצלבים שנמצאו על הקירות המערות מעידים על כך שרבות מהמערות נחצבו בתקופה הערבית הקדומה, במאות 10-7 לספה''נ.
האמפיתאטרון הרומי - זה האמפיתיאטרון היחיד בישראל הפתוח לקהל. במקורו נועד לקרבות גלדיטורים כדי לספק שעשוע להמונים. בביקורנו נוכל להבין מדוע הארנה (חול בלועזית) הייתה מכוסה חול, היכן מקומו של השליט, ומאיפה יצו חיות הבר לקרב האחרון.