גן הפסלים בחצר תל חי
הגבעות שמסביב לתל חי מלאו פסלים. לצד 65 הפסלים המוצבים בהר, ידע המקום גם היסטוריה מרשימה. כאן התנהל הקרב של יוסף טרומפלדור וחבריו בי"א באדר תר"פ. מילותיו האחרונות של טרומפלדור "... טוב למות בעד ארצנו...", הפכו למורשת עליה התחנכו דורות רבים.
במהלך שנות ה-80 וה - 90 של המאה הקודמת התקיימו בתל חי פסטיבלים שזכו לכינוי "אירועי תל חי לאמנות". כינוסים אלה, העמידו את תל חי בראש אירועי האמנות הסביבתית בארץ. המשימה שעמדה בפני האמנים הייתה הטמעת מושגים חברתיים אוניברסאליים אל תוך ההר הגלילי. טובי הפסלים מהארץ ומהעולם הטביעו חותמם בנוף הקסום והשאירו לנו נכס נדיר.
השנה, לאחר התגייסות אמני הצפון, קרן קימת לישראל, המועצה האזורית גליל עליון והמכללה האקדמית בתל חי, הר הפסלים שב לחיים ולפעילות. אנו מזמינים אתכם, שוחרי הטיול והאמנות, למפגש מסקרן וייחודי בין פיסול סביבתי לבין נופי היער.
מטיילים בשביל ישראל באזור הסמוך לתל חי, (רכס הרי נפתלי וחניון עין רועים) ימצאו את המקום נקי במיוחד וזאת בגלל פשיטתם (היום - יום ד') של אלפי תלמידי בתי ספר הלומדים במסגרת לימודי של"ח וידיעת הארץ על ניקוי שביל ישראל. קק"ל מסייעת להם במבצע הניקיון באתריה ויערותיה בהם עובר השביל, וזאת במסגרת הפרויקט העולמי "מנקים את העולם", אותו היא מובילה בישראל יחד עם קרן "פראט" האוסטרלית. יערני קק"ל מסייעים לתלמידי בתי הספר בפינוי פסולת ומפגעים גדולים משטחי היערות והפארקים וזאת למען התגייסות לשמירה על הסביבה.
צאו לטייל - היוכחו בעצמכם!
המסלול:
נרד מהרכב, ונצא להסתובב בשבילי הליכה צרים אשר יובילו אותנו אל הפסלים. בין היוצרים המקומיים דוד פיין ממעין ברוך, יגאל מרון מאיילת השחר. ובין האמנים מחו"ל, טים אולריקס מגרמניה, שורד ביסמן מהולנד, ברני פינק מדרום אפריקה, ואמנים ישראלים ידועי שם כמו בני אפרת, דני קרוון, יחיאל שמי ז"ל, יגאל תומרקין, מנשה קדישמן, מיכה אולמן, בצאלאל שץ, דליה מאירי ועוד.
אמנון ברזל אוצר "תל חי 1980", הגדיר את הפרויקט האומנותי כ: "אמנות בטבע המתייחסת אל הסלע הבזלתי, לאדמה החומה, לעץ, במקום קיומם הטבעי. עם שורשים בשאלות של קיום וזהות, וקשרים חריפים למיתולוגיות אישיות וקבוצתיות.
... ההתייחסות לנגיעה בנוף, שלא כתצוגה בחלליו המוגדרים של מוסד אמנותי, מאפשרת חדירתה של האמנות לתודעה של החברה".
הפסלים הפכו לנקודות חן מעוררות סקרנות ולחלק בלתי נפרד מהנוף, כמו קשת האבנים של האומן דוד פיין ממעיין ברוך המוצבת ממערב לכביש שבין קריית שמונה לתל-חי, ביינות עצי הזית. אחרים הם פסלים דינאמיים ב"צמיחה" כמו "ספר הטבע" של טים אולריקס מגרמניה. הוא יצר שתי מצבות שבתוכן נטוע עץ זית. הספר מראה כיצד החיים, בדמות עץ הזית שהכה במשך השנים שורשים, גוברים על המוות – האבנים. הרבה פסלים עוסקים במוות, אבל יש גם עבודות שאפשר לשחק בתוכן מחבואים, כמו "פיסול הסוואה" של פטריק דנו מצרפת, או "בונקר פסטורלי" של ישראל מושנזון. אתגר ממשי מציב הפסל של ג'ון קורמלינג' מהולנד, שהכניס לתוכו יהלום קטן שעד היום לא נמצא.
תצפית - מעבר לפסלים, לאומנות בטבע ולחורש הטבעי שיש בהר, נשקפת משם תצפית מדהימה: מדרום-מזרח עמק החולה, ממול הרי גולן ותפארתו של החרמון. בהמשך להר הפסלים מתגלים הרי נפתלי הקסומים ומנקודות מסוימות ניתן לראות אף את בקעת הלבנון.
חצר תל חי – החצר ההיסטורית שוחזרה בראשית שנות החמישים והפכה למוזיאון מרתק המציג את תולדות היישוב בגליל ואת קרב הגבורה של מגני תל חי. בימים אלה עוברת החצר עיצוב מחודש, שיחזיר אותה להיראות כקיבוץ קטן בשנת 1920, למבקר יוצג סיפור תל חי באמצעים ויזואליים חדשניים. האתר פתוח לביקורים ומציע: תוכנית אורקולית, תצוגת כלים של ראשוני המתיישבים, בריכת השקיה משוחזרת שנבנתה ע"י השומר אלכסנדר זייד, מדשאות רחבות, חניון פיקניק, שירותים ומגוון הדרכות והפעלות.
"שביל תל חי"("שביל הפצועים")- יוצא מהחצר בעקבות דרכו האחרונה של יוסף טרומפלדור וחבריו. השביל הוא שחזור של הנתיב בו פונו הפצועים, מתל חי לכפר גלעדי, בלילה שלאחר קרב י"א באדר תר"פ. השביל סלול היטב וחוצה את הכביש במנהרה. לאורכו נטועים סלעי בזלת ועליהם לוחות אלומיניום, המציגים בתמונות ובטקסטים כתובים, את סיפור ראשית ההתיישבות.
לנדוור קרית שמונה - קפה מסעדה
בית קפה מסעדה בקניון נחמיה בקרית שמונה, שני תפריטים כשרים חלבי ובשרי
למידע נוסף...מסעדת פוקצ'ה במעין ברוך
מסעדת פוקצ'ה היא מסעדה הממוקמת באצבע הגליל, ליד קיבוץ מעיין ברוך. המסעדה אינה כשרה אך מספקת שפע קולינרי וטעמים יחודיים שלא יתביישו להתחרות במסעדות הטובות ביותר במרכז הארץ.
למידע נוסף...