בר הנביאים תל אביב

בר הנביאים מתיימר לספק ליושביו את החוויה השכונתית התל אביבית אך הוא רחוק שנות אור מכך, במיוחד בימי שישי.
הבר ממוקם בצומת דרכים במפגש בין 4 רחובות הקרויים על שמות נביאים מספרי התנ"ך השונים, באחת השכונות היותר מקסימות שיש בתל אביב ליד פארק הירקון.
כולנו יודעים שלצאת לבלות בתל אביב זה אחד הדברים שתמיד ישארו מגניבים, לא משנה כמה נסבול בחיפוש חניה או כמה נתלונן על מרחק ההליכה ומחירי המוניות. יש פשוט משהו בעיר הזו שקשה לוותר עליה. כל זה תקף, אבל לא בימי שישי.
לא ממזמן קיימתי שיחה עם חברה והיא אמרה לי משהו נכון, אלו שגרים בתל אביב באופן קבוע בדרך כלל נמנעים מלצאת לתל אביב בשישי בערב, כי בשישי בערב באים כל האנשים מחוץ לעיר וממלאים את המקומות עד אפס מקום. נכון, נכון שיש המון מקומות שעדיין מלאים בתל אביביים ביום שישי בערב, כי הרי מי ירצה להזיז את האוטו שלו מהחנייה המעולה שהוא מצא רק 10 רחובות מהדירה שלו?
רצה המזל והוזמנתי לבר הנביאים לחגוג יומולדת לחברה טובה שלי, ביום שישי בערב. כבר שהגעתי, התחילו הבעיות.
הבר, שקורא לעצמו בר שכונתי, היה דחוס עד 0 מקום והשומר אמר לכולם שאין כרגע כניסה לאף אחד (חוץ מבחורות נאות פלוס, ארחיב על זה בהמשך...) כי יש להם ביקורת משטרה בדרך, בגלל שהם מכניסים יותר אנשים ממה שמותר להם (תאבת בצע מישהו?).
חיכיתי 10 דקות, אני, בן זוגי וחברות נוספות שהגיעו לאירוע ולאט לאט עוד אנשים מגיעים. אנשים יפים יותר, לבושים טוב יותר ובעיקר נראים כמו הנוף התל אביבי שכל בר בעיר רוצה שיהיה לו. וגם להם, השומר אומר בנימוס כי אין כניסה כרגע ושהם יצטרכו לחכות. רק שאז יוצא בעל הבית והוא לא יכול שלא לתת לכל האנשים היפים האלו לחכות ולהזיע בחוץ נכון? מסכנים, התלבשו כל כך יפה...
אותם אנשים נכנסים ואנחנו ממשיכים לעמוד בחוץ עוד 10 דקות, למרות שאנחנו מוזמנים לאירוע בפנים, תוך כדי התעלמות מוחלטת ממני ומהאנשים ה"פחות מוצלחים" שממתינים בשקט ובסבלנות יחד איתי. בינתיים בפנים, האחראי משמרת/שותף/בעל המקום ניגש לצעוק על חברה שלי שחוגגת יומולדת שזה לא בסדר שהיא הזמינה כל כך הרבה אנשים, למרות העובדה שהיא הייתה מסודרת וסגרה מראש מקום לכמות האנשים שתגיע.
עוד ועוד אנשים ממשיכים להיכנס ואנחנו עדיין בחוץ, מנסים לקבל איזשהי התייחסות מבעל המקום על כך שאנחנו מוזמנים לאירוע שמתקיים בפנים בעוד שהוא ממשיך להכניס אנשים אחרים ולהשתיק אותנו על ידי כך שהוא מתלחשש עם השומר ואומר משהו בסגנון של "גם הם מוזמנים לאירוע", מפנה את הגב שלו ונכנס פנימה.
מיותר לציין שלמרות הכל נכנסו פנימה אחרי 40 דקות, כי בכל זאת, הגענו והיה חשוב לנו לאחל לחברה שלי יומולדת אבל היומולדת כבר נהרסה, העובדים צעקו עליה על כמות האנשים והיא המשיכה לקבל עשרות סמסים מאנשים שמחכים בחוץ ולא נותנים להם להיכנס. כשנכנסו ממש לא הבנתי על מה ההמולה, הבר היה דחוס, כולם עמדו אחד על השנייה וניסו איכשהו להשיג את תשומת הלב של הברמן כדי לקנות בירה. אנחנו קנינו בקבוק מים ב11 ש"ח, איחלנו מזל טוב ונסנו על נפשנו.
מה שבטוח, חברה שלי שבדרך כלל באירועים כאלו מביאה עימה לפחות 40 איש לכל מקום שבו היא חגגה יומולדת, לא תחזור לשם וגם אני לא.