סוויטות יערות הוואדי חורפיש

אירוח דרוזי בחורפיש, אירוח חם, ג'קוזי ונוף מדהים על הואדי, ההרים והיערות, מתאים למשפחות ולזוגות.

התארחנו בסוף השבוע ב" סוויטות יערות הוואדי" בחורפיש. צימר עם נוף נפלא, ואירוח מעולה. נעמאן הבעלים של הצימר פגש אותנו במרכז הכפר ושאל אם נרצה שיעשה לנו סיור קצר לפני שייקח אותנו אל הצימר. שמחנו להצעה. נעמאן כמו יתר הבנים במשפחה היו קצינים בכירים בצה"ל והיום נעמאן הוא מדריך של סיורים לחו"ל באופיר טורס. הוא לקח אותנו אל הפסגה שמעל הכפר ונתן לנו הדרכה מקצועית ומרתקת על הדרוזים.

לאורך כל סוף השבוע נהנו מהאירוח החם והמתחשב. בחצר בצמוד לצימר יש ג'קוזי חיצוני גדול. הצימר עצמו לא גדול אך מסודר בצורה טובה ומושקע מאוד ויש בו קומה שנייה המיועדת לילדים.

בבוקר, אחרי ארוחת בוקר טובה החלטנו לקבל את ההצעה של נעמאן – לצאת לטיול בנחל ובסיום המסלול בנו יבוא וייקח אותנו חזרה לכפר.
מהצימר יורדות מדרגות ושער ישר אל תוך מסלול הטיול. תענוג אמיתי היה לטייל במסלול המקסים, עם סימון שבילים היורד מטה אל הנחל כולו בצל עצי אלון גדולים. מסביב לא היה אף אדם מלבדנו, דבר הראוי לציון במיוחד מכיוון שמדובר בשבת ביום אביב יפיפה שבוא לרוב כל המקומות עמוסים במטיילים.

בהמשך שהגענו לנחל עם הבריכות והמפלים של נחל כזיב עליון פגשנו מעט מטיילים. חבל שאסור להתרחץ במי הנחל. וטוב שאפשר ליהנות מצליל המים, וממראה המפלים והבריכות.
לאחר שלוש שעות של טיול בנוף מקסים התקשרנו ובנו של נעמאן הגיע ואסף אותנו. הילד שלנו ביקש לאכול פלאפל לארוחת צהרים. ביקשנו המלצות והוא הציע שייקח אותנו לסיור בכפר. נסענו וקיבלנו הדרכה על הכפר העתיק חורפיש. ראינו בתים בני ארבע מאות וחמש מאות שנה, בתי אבן, סמטאות קטנות. כפר עתיק ויפה ותחושה של חוץ-לארץ.

ברחוב הראשי יש ישראלים רבים שמגיעים לאכול ב"סמבוסק הארזים" ו"סמבוסק הארז" שזכו לפרסום. המארח שלנו המליץ ואמר שהוא מעדיף את "סמבוסק הארז". יש בכפר גם מסעדות, בשר על האש ועוד. המשכנו הלאה יצאנו מהרחוב הראשי ובתוך החלק העתיק של הכפר בין סמטאות קטנות המארח שלנו הראה לנו מקום קטן שבו מוכרים פלאפל ושווארמה.

ישבנו אל אחד משני השולחנות הקטנטנים. גם הפלאפל וגם השווארמה היו נהדרים. ארוחת צהרים מצוינת לשני מבוגרים וילד בשישים שקלים.
חזרנו לצימר, נכנסנו לז'אקוזי, לאחר מכן שנת אחר צהרים טובה, וכששמש של שקיעה צבעה את ההרים והיערות שסביבנו בזהב היינו צריכים לארוז ולחזור למציאות.