הפארק הלאומי ברמת גן

הפארק הלאומי ברמת גן הוא אחד הפארקים הגדולים והוותיקים בישראל.

חזונו של ראש העיר הראשון של עירית רמת גן, קריניצי ,לפתח ריאה ירוקה התממש באופן מלא ומוחלט למעט העובדה שהעיר עצמה לא צמחה סביב הפארק והוא נותר כשהיה בשוליה והנגישות אליו באופן רגלי טובה רק לתושבי רמת חן הקרובה וחלק מן הרחובות הגובלים ברחוב אלוף שדה.

למעט הנקודה המעט מגבילה הזו ,הרי שהפארק הוא פארק עירוני מיוחד שמושך אליו כמעט בכל יום ויום מימות השנה קהלים מגוונים במיוחד מן העיר ומסביבותיה.
הדונמים הרבים והמטופחים למשעי של הפארק מקיפים את בריכת המיים המלאכותית על מפליה הנושנים והמסעדה על "האי" מוכרת לכל מי שביקר שם.
אם אתם מעל גיל ארבעים אולי אפילו תזכרו שהיתה פעם פתוחה והגישה אליה הייתה באמצעות סירות בלבד.

אופיו של הפארק סבלני במיוחד לכל צורת בילוי שהיא, ובכך יחודו הגדול. שלא בדומה לפארקים עירונים ברחבי העולם, הפארק ברמת גן מקבל בברכה את הישראלי המנגליסט, מאפשר לו מקומות מיועדים לריקון גחלים, לעשיה על האש ותאורה טובה גם בלילה. גם משפחות המביאות איתן שולחנות וכיסאות מהסלון לא יגורשו על ידי הפקחים בפארק כל עוד הן עושות על האש במקומות המותרים. ישראלי, תן לו מנגל והוא מיד מרגיש בבית וזה בדיוק מה שעושה הפארק הזה.

הילדים הרצים בכל הפארק, שייט סירות משוטים ומנועים על גבי האגם. וקטר רכבת ללא מסילה החוצה את הפארק עמוס בילדים קטנים מחוייכים מייצר אוורית שימחה מיידית לכל מתבונן.
יחודו של הפארק הלאומי ברמת גן, הוא תמהיל המיוחד של ספורטאים שאימצו את שביל שלושת הקילומטרים שלו לעשיית ספורט באופן קבוע, המנגליסטים, קבוצות הנוער של כדורגלנים המתאמנות במגרשי הדשא המאולתרים,אוכלוסיה ערבית שאימצה את הפארק, אוכלוסיה חרדית שאימצה אותו, עולים חדשים, צעירים ליד זקנים ועוד.
כל אלו, יוצרים אלמנט מהנה מאד באופן מפתיע.

מגוון המשתמשים בו יוצרים את הפארק היחודי ביותר בארץ, מן הבחינה הזו, הפארק הוא מיקרוקוסמוס ירוק ומקסים של חיינו עמוסי השונות במדינה הקטנה והצפופה הזו.
הפארק צמוד לסאפרי ברמת גן כך שתמיד אפשר לשלב בו בילוי נוסף למשפחות עם ילדים, אבל הכי בעולם זה פשוט להביא שמיכה עם חברים ולשבת ולקשקש עד שעות החשיכה.

בכל השנה יש בפארק מבקרים, וכמעט בכל שעה של שעות היום ועד השעות הקטנות של הלילה הוא פעיל מאד.הטיפוסים המבקרים בו פשוט מתחלפים. בקיץ הוא עמוס במיוחד בכל שעות הערב. וכדאי להגיע עד השעה ארבע או רק לאחר עשר בערב.

הפארק צפוף לעיתים בשעות האלו, ועקרות בית נואשות מגיחות מכל עבר במכנסוני טייטס בצבעים קשים במיוחד והופכות לסוג של מרטינות נברטילובות של עולם הספורט מנסות להיכנס לכושר לצד ספורטאים מוכשרים וחלקם אפילו מוכרים, כולם חוצים את שבילי הפארק אפופי ריח המנגל הנעים בריצה. בשאר העונות הכול נראה אותו דבר למעט העדרותם הבולטת של המנגליסטים וגם פחות לח והרבה יותר נעים להיות שם.

הפארק גדול דיו כך שגם בימי שבת ושישי מלאי שמש בהם התפוסה בו עולה עדין אפשר למצוא בו פרטיות ולהרגיש שזה רק אתם שם.

גאוותה של העיר רמת גן כולה מרוכזת בו, והוא נראה בהתאם.
העירייה משקיעה בו משאבים כספיים גדולים וכל הזמן דואגת לחידושו ולאחזקה שוטפת ברמה גבוהה במיוחד.

לאחרונה נחנכה בו טיילת יפה, שופצה התאורה בכל הפארק ואפילו נערכות בו תערוכות סטייל שדרות רוטשליד שרק מוסיף לתחושה האקלקטית הממכרת שלו.
בכל פעם שאתם מרגישים את המינוס לוחץ ורוצים לבלות כמה שעות או אפילו יום שלם בחיק הטבע בלי להוציא יותר מדי כסף, הפארק הלאומי ברמת גן יזכיר לכם שהוא שם וימתין לכם נקי וממורק ויציע את החוויה הכל כך מיוחדת והשלווה שלו לכל איש מגיל, דת, מין צבע או עיסוק.

אין לנו בארץ סנטרל פארק, אבל הפארק הלאומי ברמת גן הפך בשנים האחרונות לדבר הכי קרוב לזה, והוא הכי ישראלי שיש.
טוב כמעט בכל עונה למעט יום אחד בשנה, יום העצמאות, רק אז רצוי מאד לחפש מקום אחר להניח בו את המנגל.

איך מגיעים
בסמוך לצומת אלוף שדה ותל השומר נמצאת הפנייה לפארק הלאומי ברמת גן. בצומת הרחובות אלוף שדה ורחוב הירדן.
שילוט בהיר ומאיר עיניים, הגעה קלה מכביש גהה מתוך צומת תל השומר יש לפנות לכיוון תל אביב.
קו 67 או 34 עוצרים בסמוך לפארק עצמו.