סמילנסקי טאפס בר באר שבע

בנוף הקולינארי המדברי והמשמים מעט של באר שבע, סמילנסקי טאפס בר היא מסעדה ששווה בהחלט לבקר בה. ואפילו לחזור אליה גם בהזדמנויות אחרות. סמילנסקי טאפס בר שוכנת באחת מסמטאות העיר העתיקה של באר שבע, במבנה אבן משופץ עם תקרות גבוהות, שהוקם במאה ה-19, בתקופה הטורקית. בחצר הכניסה, המרוצפת באבנים קטנות, ניצבים שולחנות אכילה רחבים ונמוכים, שבערבי הקיץ נעים מאוד לשבת לצידם על הכיסאות והספסלים גבוהי המשענת וליהנות ממנות הטאפס המוקפדות והטעימות.

מאז שעברתי לבאר שבע, בקרנו בטאפס בר מספר פעמים, ובכל פעם יצאנו ממנו שבעים ומרוצים. החלל הפנימי של הטאפס יוצר שילוב מעניין בין ישן לחדש – המרצפות המעוטרות, קירות האבן החשופים, הכניסות המקושתות והתקרות הגבוהות יוצרים אווירה אותנטית ומעט נוסטלגית. בר העץ הכבד והמרובע, הממוקם בלב חלל המסעדה המרכזי, כסאות העץ הגבוהים, האורות הרכים והמוסיקה הנעימה המתנגנת ברקע יוצרים מנגד אווירה מודרנית וצעירה.

מנות הטאפס הקטנות, שמקורן בספרד הרחוקה, הן גולת הכותרת של סמילנסקי; אנחנו הזמנו ריזוטו פטריות יער עם כמהין וגבינת פרמזן, שהיה בעל מרקם רך ונימוח וטעם עדין ועשיר. כדורי גבינת העיזים עם קרם החצילים והיוגורט, שאכלנו בהזדמנות אחרת, היו גם הם מפתיעים, ויצרו שילוב טעים ומעניין בין ציפוי קריספי ובין מילוי נימוח ועשיר של אורז וגבינה. קרם החצילים והיוגורט היה בהחלט שדרוג נוסף למנה. בטאפס בר מוגשים מדי יום גם ספשלים. אנחנו ניסינו בשתי הזדמנויות שונות את הספגטי עם שרימפס ואת השרימפס ברוטב עגבניות. לעומת מנות הטאפס הקבועות, היו הספשלים מאכזבים – הספגטי היה אמנם טעים, אך מעט קמצני מבחינת השרימפסים, והשרימפס ברוטב עגבניות היה גם הוא חסכני מאוד והרבה פחות יצירתי ומושקע ממנות הטאפס. לחם הבית, שעוצב כקונכיות קטנות, עם מתבל השום, הקונפי ושמן הזית היה רך, טעים מאוד ועם ניחוח שמרים קליל שעורר את התיאבון. הרביולי במילוי בטטה וגבינת עיזים היה מתוק מדיי וקשה מעט, לטעמי. לעומתו, הפונדנט שוקולד, שעימו חתמנו את הארוחה היה נפלא – לא מתוק מדי ועשיר בטעמים ובמרקמים.

לסיום, מומלץ להזמין מקום מראש! בכל פעם שהגענו לטאפס התבשרנו כי עומד להתחיל ערב נושא, וזמננו מוגבל.