נחל גרר

פארק נחל גרר שבין אופקים לנתיבות, הוא נקודת חן שטרם "נתגלתה" להמונים, הגבול שבין אזורי עיבוד חקלאי ויישובי קבע לבין אזורי המרעה והנוודים. כמעט תמיד תוכלו למצוא במקום שולחנות פיקניק ולידם מתקני שעשועים לילדים. השקט והדממה מופרים בקול פכפוך המים לצד קולות שירתם ושריקתם של בעלי כנף המתגוררים בסבך הקנים. סיכוי טוב לראות בעלי חיים - לעת ערב.

הפארק ממוקם על אפיקו של נחל גרר, יובלו הראשי של נחל בשור, החורץ את מישורי הלס בנגב המערבי. על שפתו של הנחל רעו את עדריהם אברהם אבינו ובניו יצחק ויעקב. בגלל סמיכותו למושב שרשרת, זכה הפארק גם לכינוי – פארק שרשרת. בנחל יש כמה נביעות של מים מליחים (עד 4,000 מ"ג כלור לליטר). המים משמשים להשקיית עדרי צאן ולהרוויית צימאונן של חיות הבר המתקיימות כאן: צבועים, תנים, קרקלים ודרבנים.

תופעה מדהימה וייחודית לנחל היא היעלמותם של המים בחודש יוני. הקנה המצוי שצומח על גדות הנחל, גדל בתקופה זו ב- 10 ס"מ ליום, משתמש למעשה בכל המים הנובעים מגדילתו. באוקטובר נפסקת צמיחתו והמים שבים לזרום בערוץ, ללא כל קשר לירידת גשמים.

המסלול:

קרן קימת לישראל סללה שתי דרכי נוף בפארק: דרך העוברת לאורך הנחל ודרך נוספת החוצה את אפיק נחל גרר. נסיעה ברכב בשתי הדרכים אפשרית ונעימה, אבל כדאי גם ללכת ברגל מהפארק במעלה הנחל (מזרח) או במורדו (מערב). אורך המסלול תלוי במה שתבחרו. מאחר ומטיילים בו הלוך וחזור כל אחד יכול לבחור מתי לעצור להליכה, להסתובב אחורה או לשוב למכונית החונה.

אם בחרתם לצאת מן הפארק מזרחה, במעלה הנחל, מובילה הדרך אל צמחייה סבוכה מעט, שנותנת תחושה של הרפתקה. לאחר פחות משני קילומטרים נכנסים לשטח שמורת נחל גרר עליון, שם האפיק מלא צמחי נחל, אשלים ושיחי מלוח, ואפשר כמובן להמשיך לטייל בתוכה. במקום עוברת דרך המתאימה לרכב 4X4, ואפשר להיצמד אליה אם לא רוצים ללכת בסבך.

כדאי לבקר בתל הרור, השוכן בלב היער, ובו מבנה המציין את קברו של אבו הורירה, שנמנה עם מצביאי הנביא מוחמד והיה אחד ממקורביו. השם אבו הורירה ("אבי החתלתולה") קשור למסורת המספרת כי האיש נהג לשאת עימו חתולה. יש ארכיאולוגים המזהים את התל עם העיר המקראית גרר. מתוך הסיפור בספר בראשית על יצחק החופר בארות אנו למדים כי נחל גרר שימש כמקור מים. "ויחפרו עבדי יצחק באר בנחל וימצאו שם באר מים חיים, ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים" (בראשית כ"ז).

כל החבל כולו היה אזור של גידול תבואות והיווה קו גבול בין הארץ הנושבת לבין המדבר. הממצאים מספרים סיפורן של תקופות מיושבות רבות במהלך ההיסטוריה של ארץ ישראל, שכן היו באזור מים, החל מתקופת האבן ועד היום.

אם תחליטו ללכת מהפארק מערבה, במורד הנחל, תגיעו אל שמורת נחל גרר תחתון אחרי כ- 4 ק"מ. הרבה לפני השמורה, ולמעשה אחרי שיוצאים מהשטח המיוער של הפארק, עוברים בנוף הבתרונות היפיפיים. בשטח פזורים שיחי מלוח, אטד ואשלים.

כדאי לדעת ששעות הערב באזור הפארק טומנות בחובן שקיעות מדהימות, כמו שרק בנגב יש, וסיכוי טוב לראות בעלי חיים: דורבנים, שועלים, מכרסמים קטנים, גיריות, סמורים, לעיתים נדירות יותר אפילו צבוע, וגם חתולי ביצה יש באזור בשפע. בסוף החורף חופרים שרקרקים צבעוניים, כחלים, שלדגים ודוכיפת, את קיניהם בקירות הלס, ולהקות גדולות של יונים מקננות בחגווי הסלע. גם ציר הנדידה לא רחוק מכאן, כך שיש סיכוי לראות להקות גדולות של דיות, עגורים ולעיתים שקנאים חולפות ממעל. באזור נראות חוגלות במספרים גדולים, כמו גם סיקסקים וכרוונים.

הצמחייה עשירה בעצי איקליפטוס, אשל, זית וחרוב. את כל העצים שתלה קק"ל בתוך שרוולי פוליגל, המעניקים הגנה בפני שיניהם של עדרי הכבשים והעזים הרועים במקום. השרוולים תורמים לזירוז צימוח לגובה מחמת השאיפה הטבעית של הצמח לאור. מרביתם של העצים ניטעו בשיטות "קציר נגר" (איסוף מי גשמים ושיטפונות ע"י סכרים, לימנים, תלמים, שיחים וטרסות).

בתום הטיול אפשר לערוך פיקניק בשולחנות המפוזרים לאורך הנחל ולהשתעשע במתקני המשחקים הפזורים לאורכו
התמונות באדיבות אתי טבת